ש. נ' פ.

מבוא

1. בפני תביעה על סך 112,731 ₪ בגין הפרת הבטחת נישואין.

   התביעה משותפת לכלה - התובעת 1 ולהוריה, אשר נשאו בחלק מההוצאות. סכום התביעה כולל החזר ההוצאות ששילמו עבור מסיבת האירוסין ובגין ביטול החתונה, כמו כן נתבע סכום של עוגמת נפש (50,000 ₪ לתובעת ו-5,000 ₪ לכל אחד מהוריה), וכן נתבע החזר הוצאות שונות שנשאה בהן התובעת עבור הנתבע, במהלך הקשר ביניהם שארך כשנתיים לפני החתונה, הוצאות כמו תשלום בגין השלמת בגרויות של הנתבע, הוצאות שני טלפונים ניידים ודוחות חניה.

2. מדובר בבני זוג מהמגזר הדתי, שהכירו עוד כשהיו בני 16.5. בהיותם בני 19 לערך, התובעת עבדה בחב' תקשורת ולמדה משפטים, הנתבע למד וגר בישיבה באזור מגורי התובעת, הנתבע נסמך על כספי התובעת במהלך שנות חברותם, אף כי השתדל מפעם לפעם לעבוד בעבודות מזדמנות. הוריו התגרשו, אמו נישאה לאחר ומטפלת ב-10 ילדים, כך שהפרוטה אינה מצויה בכיסה.

3. האירוסין התקיימו בחודש אפריל 2009, החתונה נקבעה ליום 09.09.09. היה זה תאריך לועזי מיוחד שמצא חן בעיני התובעת.

    

4. שבועיים לפני החתונה היא בוטלה. התובעת טענה כי הנתבע ביטל החתונה במפתיע, ואילו הנתבע טען בתחילה (בכתב ההגנה שמאומת בתצהיר) כי היתה זו החלטה משותפת, למרות שהיסס משלב האירוסין, בהמשך הרגיש שעשה מקח טעות נוכח תכונותיה של התובעת שנגלו לו אחרי האירוסין, ולכן לטעמו הוא לא הפר הבטחת נישואין, אם כי בתחילה נכון היה לשאת במחצית העלות של חלק מההוצאות. בעדותו המאוחרת בפני, טען כי התובעת היא זו שביטלה את החתונה, ואילו הוא רק רצה לדחות את המועד עד שמצבו הכלכלי יתבסס, דחייה ללא מועד.

    

5. המחלוקת בין הצדדים נוגעת אם כן לשאלה מי ביטל את החתונה, ואם היה זה הנתבע, האם הוא צריך לשאת בהוצאות נוספות מעבר לאלו שכבר נשאה משפחתו בהן טרם הביטול: 5,000 ₪ לאולם, 500 ₪ לצלם במסיבת האירוסין ו-1,000 ₪ ע"ח מחיר השמלה.

    

6. בנקודה זו, נוכח דלות הראיות להוכחת ההוצאות שהוצאו, ובהינתן כי אין מחלוקת שנגרמו הוצאות ואלו הוצאו, אציין כי ניתן באופן עקרוני לפנות לסמכות בית המשפט לפסוק פיצוי על פי אומדן, אך זה צריך להיעשות במשורה ובלבד שסופקו נתונים המאפשרים זאת. ראו ע"א 8588/06 דלג'ו נ' אכ"א לפיתוח בע"מ (פורסם בנבו 11.11.10).