ש 47764-03-14 פלונית ואח' נ' אלמוני

לאחר עיון בבקשה ובגובה להורות על ביטול זימון של מס' עדים שלא נתנו תצהיר מטעמי חוסר רלבנטיות :

1. בהליך בביה"ד לשכירות זה אין רלבנטיות לכל ההפרות הנטענות של הסכם השכירות ובענין זה נקלע בעל הבית לכלל טעות. הדין ביחס לדייר מוגן הוא דין ספציפי, ואם טוען בעל הבית שיש הפרה המזכה אותו על פי חוזה השכירות בפינוי יתכבד ויברר טענת ההפרה האמורה במסגרת תביעת הפינוי שהגיש (גם לא חל כאן ולו לצורך תביעת הפינוי שהוגשה המשטר הקבוע בחוק החוזים (תרופות) , היינו לא מספיק שיש עילת ביטול הסכם לפי דין החוזים הכללי, אלא נדרש לפי סע' 131(2) של חוק הגנת הדיר שיהא מדובר בהפרה המזכה בפינוי לפי הקבוע בחוזה השכירות עצמו, ובעל הבית טוען אכן לקיום סעיפים כאלה, הם סע' 4 ו 10 להסכם השכירות) . ואם איחר בעל הבית בהגשת תביעת הפינוי - אין לו אלא על עצמו להלין. ראה גם החלטה מיום 7.4.14.

מכל מקום משעה שמדובר בדייר מוגן אין להחליף בין עילת פינוי מאלו המנויות בסע' 131 של חוק הגנת הדייר גם אם קיימת היא (רשימה סגורה לבד מעילת הנטישה יציר הפסיקה) לבין אובדן המעמד של דייר מוגן שמתקיים רק מרגע הנטישה או מרגע קביעת בימ"ש השלום שעל הדייר המוגן לפנות המושכר אם מצא שהתקיימה עילת פינוי מאלו הקבועות בסע' 131. אין להפוך הדיון בבקשת הרשות לדיון דה פאקטו בתביעת פינוי על כל ההפרות הנטענות בה. הליך זה הנו בקשת רשות ולא תביעת הפינוי שהגיש בעל הבית.

2. שונים פני הדברים ביחס לעילת הפינוי יציר הפסיקה שעניינה בנטישה , שכן עילה זו אם היא מתקיימת עשויה להצביע, מעבר לנטישה עצמה כעילת פינוי , על כך שהדייר המוגן איבד הגנת חוק הגנת הדייר מרגע הנטישה (להבדיל מרגע הקביעה השיפוטית המאוחרת יותר, שהיתה נטישה) , שכן מרגע זה שוב לא מתקיים בו הרציונל לשמו נחקק חוק זה ואין הוא זקוק למושכר לשם קורת גג מעל ראשו. ואם איבד הגנת החוק שוב אין הוא יכול להעביר זכות שאינה נתונה לו, מרגע שפקעה, לדייר מוצע. בכך שונה הנטישה מעילות פינוי אחרות. ככזו - רלבנטית טענת הנטישה גם לבירור בקשת רשות, אף שביה"ד לא יתן סעד של פינוי שאינו בסמכותו.

3. בשים לב לאמור ולמטרת הזימון של העדים כפי שפורטה בתגובת בעל הבית איני מאשר זימונו של הפקח מטעם העיריה. נושא "האגירה " (לשיטת בעל הבית מדובר בבעיה שעלתה כבר כדי בעיה תברואתית) אינו שנוי במחלוקת בין הצדדים . שנויה במחלוקת סיבות האגירה, אך בין אם מדובר בהפרה חוזית ובין אם לאו אין היא רלבנטית לבירור בקשת הרשות ולטענת הנטישה. אין די במשפט סתמי שמא ואולי יהא בדו"חות הפקח כדי ללמד בעקיפין על נטישה, וברור שלא זו היתה מטרת הזימון של הפקח אלא המחשת בעית התברואה כתוצאה מאגירת חפצים, ונסיון של בעל הבית להרחיב באופן מלאכותי את זירת המחלוקת בהליך זה, לאחר שנדחתה בקשה לאחד ההליך עם תביעת הפינוי. בקדם המשפט הובהר כי המחלוקת העובדתית הטעונת בירור נוגעת אך לטענת הנטישה.

4. מאשר זימונה של הגב' אלן לוינסון במסירה אישית שתבוצע בתוך 10 יום (פגרה במנין), לאור מטרת הזימון הרלבנטית לבירור טענת הנטישה. על פני הדברים מדובר בעדה שאינה בשליטה. עם זאת תם ונשלם ולא אתיר לבעל הבית מקצי שיפורים נוספים שכן בקשה לזמן העדה בלא תצהיר היה צריך להגיש בטווח הזמן שניתן להגשת התצהירים.

5. לאור התוצאה המעורבת אין צו להוצאות.

6. מזכירות : לבטל זימונו של פקיד מחלקת הפיקוח העירוני.