רשם דירה ע''ש אשתו להבריח מנושים, עדיפות מומחה בית הדין, דחיית בקשה לקבלת מניות בעין

 פסק דין

עניינו של פסק דין זה - חלוקת רכוש בין בני זוג.

הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בתאריך י"ב בסיון תשנ"ד (22.5.1994), ומנישואין אלה נולדו לצדדים שתי בנות – שתיהן בגירות.

עניין הגירושין לא נתון ככל הנראה במחלוקת בין הצדדים, כאשר שני הצדדים תבעו גירושין. בתאריך ז' בתמוז תשע"ט (10.7.19) הגישה האישה תביעה לשלום בית ולחלופין גירושין, וכעבור כשבועיים, בתאריך כ"ב בתמוז תשע"ט (25.7.19) הגיש הבעל תביעת גירושין. לתביעות הגירושין נכרכו ענייני רכוש ומזונות אישה. למעשה עיקר המחלוקת קיימת כיום בנושאי הרכוש.

בית הדין קיים דיונים רבים בתיק זה, ואף מונו מומחים (אקטוארית, ומומחה להערכת שווי עסק הבעל). קיימת מחלוקת בין הצדדים בעניינה של הדירה ברחוב נ', שהייתה של הבעל עוד מלפני הנישואין (החל מחודש מאי 1992), והייתה רשומה אך על שמו, ובשנת 2004 שינה את הרישום ורשם את הדירה על שם האישה. לטענתו, הוא ואחיו שהיו שותפים בעסקים ועמדו בפני הרחבת העסק, חששו למצב בו העסק יתמוטט והנכסים הפרטיים יעוקלו על ידי נושים, ולאחר התייעצות שקיימו עם עו"ד אהוד פורת, רשם הבעל את הדירה על שם אשתו, וגם אחיו רשם את דירתו על שם האישה. עו"ד אהוד פורת בא לבית הדין והעיד בעניין.

נציין כי בית הדין התייחס לעניינם של הצדדים באורך רוח. בתחילה מתוך תקוה או מחשבה שיש עדיין סיכוי לחזרת הבעל לבית, ובהמשך, מתוך תקוה שהצדדים יוכלו להגיע להסכמות. עוד נציין כי מדובר בשני צדדים מכובדים, וגם בתקופת המשבר הרי הם מתנהלים בצורה הוגנת ומכובדת האחד כלפי השני, התנהגות שלצערנו די זרה במחוזותינו.

הדירה ברחוב נ'

הדירה ברחוב נ' הייתה שייכת לבעל עוד טרם נישואיו, והייתה רשומה רק על שמו. בשנת 2004 העביר הבעל את הדירה בשלמות על שם האישה. כך עשה הבעל וכך עשה גם אחיו, הכול בעצת עו"ד פורת, וזאת על מנת להבטיח את נכסי המשפחה מפני הנושים. עו"ד פורת הופיע בפני בית הדין בתאריך י"ח בשבט תשפ"א (31.1.21), ונביא מהדברים שאמר עו"ד פורת, כפי שמופיע בפרוטוקול הדיון:

"כאשר הם הגיעו אלי, אני הייתי בקשר גם לפני כן אבל אני מדבר על השלב של שנת 2003, הם אמרו לי שהם הולכים להגדיל את הפעילות. לא היו חובות או נושים. הם הודיעו לי שהם רוצים להגדיל את הפעילות אבל הם הביעו בפני את חששם לגבי העתיד. באותו שלב לא היו להם נושים, ואז אמרתי להם אם אתם הולכים להגדיל את הפעילות ויכול להיות חשד, אני מכיר מספר אנשי עסקים, עוד בטרם שהם נכנסו למצבים פחות נעימים הם דאגו שהנכסים המשפחתיים יהיו על שם האישה וזה בתנאי שמערכת היחסים תקינה והמצב לא ינוצל לרעה. אני שוחחתי עם שני האחים כמשהו עקרוני ומשהו צופה פני עתיד לגבי שניהם באותה מידה.

[...]

בהיבט הפורמלי אין מחלוקת על מתנה שנעשה ברישום. אבל אני כאן כדי להסביר את המטרה ואת הרקע למהלך הזה. הרקע לא היה רקע אישי של בעל שהחליט לתת מתנה לאישה. הרקע היה שהיה חשש בעתיד לנכסים, רצון להגן במידה ובעתיד תהיה בעיה. זה היה הרקע וזו הייתה המטרה לצעד שבוצע במשרד שלנו. ולכן אין לי מחלוקת על הניירת והרישום הפורמלי ואין לי טענות לגבי הפרוצדורה שננקטה אני בא להסביר את המטרה ואת המהות של מה שבוצע.

[...]

אני הקדשתי לשני האחים שיחה עמוקה, ואמרתי אם יש חשש שזה ינוצל לרעה, או אתם חוששים לעגינות של מי מהנשים שאתם נשואים להם, אז עדיף לא לעשות את המהלך הזה. שניהם היו בטוחים בלשונו ובשפתו וכל אחד אמר לי, מערכת היחסים טובה מאוד, יש אמון ושניהם אמרו לי שהם לא מעלים על דעתם שזה ינוצל לרעה ובטח לא במצב של קיפוח. זה לא עלה על דעתו של אף אחד מהאחים. ולכן התחושה של כולם הייתה או לא לשנות דבר או חס וחלילה במקרה של משבר כלכלי עתידי יכול להועיל. זו הייתה המטרה היחידה של המהלך הזה."

בהמשך נחקר עו"ד פורת ע"י בא כוח האישה. הוא נשאל מספר שאלות, ובהן, מדוע לא ביצע מנגנוני הגנה כמו הסכם ממון, ייפוי כוח בלתי חוזר וכד', למקרה כמו זה, שהאישה אחר כך תטען שהיא הבעלים מכוח המתנה, ועל כך השיב עו"ד פורת:

"כל מהלך שהייתי עושה אחרת, מחטיא את המטרה העיקרית. משום שאם הייתי נחקר על ידי נושה של חברת מ' ולא על ידך, והוא היה שואל אותי האם במקביל להעברה נערך הסכם ממון שמבטל את העברה."

עוד הוסיף עו"ד פורת:

"היו לי מספר לא מעט של מקרים בהם מעביר בעל לאישה מתנה. והנסיבות שונות ממקרה למקרה. הרבה פעמים המקרים הם נסיבות משפחתיות. פה היה לי מקרה ששני אחים יחד, באים אלי, ומבעים חשש בקשר לדירה שמתגוררת המשפחה, מקבלים ממני המלצה, אני מוודא עם שניהם שהם ביחסים תקינים עם האישה ושזה לא ינוצל לרעה וכזה מקרה שבאופן סימולטני שני אחים מבצעים העברה מסיבה מוגדרת, לא היה לי פרט למקרה הזה. לכן המקרה נחרט בזיכרוני ולכן הסכמתי לבוא ולהעיד על מנת להבהיר את הרקע המיוחד של ההעברה הזו."

עניין הדירה עלה גם בחקירת הצדדים בפני בית הדין בתאריך ו' בכסלו תשפ"א (22.11.20). כך אמר הבעל (שורה 155 ולהלן לפרוטוקול):

"ניגשתי לעו"ד אהוד פורת, לאשתו הייתה חנות כלי בית ומטבח, ואמרתי לו תראה אהוד אנו מתבקשים על ידי הבנק פיקדונות אישים ואנו נאלצים לקחת הלוואות לצורך המימון ואני לא יודע מה לעשות, המשפחה חשובה לי, תסתכל על מסמכי הבנק ותייעץ לנו מה לעשות, מר אהוד פורת קרא את המסמכים והגיע לבנק והבין מה קורה שם, והוא אמר לנו להעביר את הדירה על שם האישה, בשביל שבימים ובמידה שיהיה קריסה, אתם תהיו מוגנים. זו דירה שנקנתה מכספיו של אבא שלי, אני שיפצתי אותה והייתי שם 20 שנה. זו בושה וחרפה שרוצים את הדירה שהגיעה מכספים של ניצול שואה."