ריגלר ואח' נ' בי.אם שמאות מקרקעין בע"מ ואח'

1.לפניי תביעת התובעים נגד הנתבעות לסך של 94,745 ₪, בטענה שהם רכשו נכס מקרקעין בנתניה תמורת סך העולה על שוויו הריאלי, עקב רשלנות של הנתבעת 1, אשר ערכה שמאות מוטעית של הנכס. התביעה נגד הנתבעת 2 הוגשה כתביעה חלופית, להחזר הוצאות התובעים, אם יתגלה שהנתבעת 1 לא התרשלה.

הרקע להגשת התביעה

2.התובעים ניהלו בבית המשפט השלום בנתניה תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין נגד עזבונו של המנוח מר סמי שפר ז"ל, בהליך ת"א 18370-12-13 (להלן: "ההליך הקודם"). נושא התביעה היה נכס מקרקעין בגג בניין ברח' שד' בנימין 16 בנתניה, הידוע כגוש 8265, חלקה 71 תת חלקה 16-15 (להלן: "הנכס").

תת חלקה 15 היא מחסן בשטח של 4.42 מ"ר, שמוצמד אליו הגג העליון בבניין בשטח של 324 מ"ר, כך שהחלק ברכוש המשותף הוא 30/100. תת חלקה 16 היא מחסן בשטח של 4.42 מ"ר ללא הצמדות, וחלקה ברכוש המשותף הוא 1/100 (פרק "הרקע לתביעה" בעמ' 4 לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט).

3.במסגרת ההליך הקודם מונתה שמאית המקרקעין הגב' מיכל בר פרו, עובדת הנתבעת 1, כמומחית מטעם בית המשפט (להלן: "השמאית"), כדי לחוות את דעתה בנוגע לשוויו של הנכס. חוות הדעת נערכה ביום 30/4/15 וקבעה ששווי הנכס, כולל שתי חלקות המשנה, הוא 591,000 ₪. השמאית נחקרה בחקירה נגדית על ידי שני הצדדים בדיון שהתקיים ביום 31/3/16.

4.בפסק דין שניתן בהליך הקודם ביום 30/4/16 נקבע כי השיתוף בנכס יפורק דרך מכירה לפי הוראותיו של ס' 40 לחוק המקרקעין, התשכ"ט - 1969. ב"כ הצדדים מונו ככונסי נכסים לצורך הסדרת המכירה.

5.מאוחר יותר, הצדדים הגישו לבית המשפט הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין וביטל את פסק הדין הקודם. בהסכם התובעים רכשו את חלקו בנכס של הצד שכנגד, בשיעור של 50%, תמורת סך של 375,000 ₪. סך זה עולה ב- 79,500 ₪ על שווי מחצית הנכס לפי חוות דעתה של השמאית (375,000 = 79,500 + 295,500 = 591,000/2).

תמצית טענות הצדדים בכתבי הטענות

6.בכתב התביעה נטען כך (כתב תביעה מתוקן מיום 28/3/19):