רז נ' סידי

החלטה

1.בפניי תביעתו של עורך דין, ליתן סעד הצהרתי כנגד עורך דין אחר אשר ייצג את אשתו של התובע בהליך בבית המשפט לענייני משפחה (תמ"ש 54830-02-11, כב' השופטת שטיין בבימ"ש לענייני משפחה בראשל"צ). התובע מבקש להצהיר כדלקמן:

א.הנתבע לא קיים את החלטת ביהמ"ש מיום 23.10.2011 בדבר חובתו להמציא את ההחלטות לתובע;

ב.במועד הגשת הבקשה במתן החלטה ידע הנתבע או שהיה עליו לדעת שלא קיים את החלטת ביהמ"ש מיום 23.10.2011 האמורה (ר' ס' 19 לכתב התביעה).

2.הנתבע הגיש כתב הגנה ובגדרו טען טענה מקדמית: "אין לדון בתובענה לסעד הצהרתי אליה לא נלווה סעד אופרטיבי". התובע הגיש כתב תשובה והתייחס לטענה המקדמית גם בדיון דנא. לדבריו, עומדת לו הזכות הדיונית להגיש תביעה לסעד הצהרתי בבית משפט זה. הוא הסביר כי לא פנה בבקשה לביהמ"ש לענייני משפחה בגדרו ארע האירוע נשוא התביעה, וזאת מחמת שאותו הליך הסתיים בסמוך לאחר האירוע. התובע ציין כי הוא מודע לזכותו לפנות בתלונה ללשכת עורכי הדין בהליך משמעתי, ואולם לדבריו עליו לקבל תחילה פסק דין הצהרתי, ולאחר מכן יפנה בתלונה.

3.עיינתי בכתבי הטענות וכן שמעתי את טיעוניו של התובע בפניי. אני סבורה כי התובע לא הניח תשתית לקבלת הסעד המבוקש. מדובר בתביעה לסעד הצהרתי גרידא, ללא כל סעד נלווה בדמות צו עשה או פיצויים כספיים. ההליך בבית המשפט לענייני משפחה – שם נבחנו העניינים הדיוניים השונים, ושם צריך היה להגיש בקשה דיונית מתאימה להגשת תגובה, או לאי שמיעת בקשה אשר לא באה עליה תגובה, לפסיקת הוצאות וכיו"ב, ואלה עניינים שונים המסורים לסמכותו העניינית של ביהמ"ש המנהל את ההליך בפניו. בית משפט הזה אינו מתערב בהליך המתקיים או שהתקיים בבית משפט אחר.

4.כידוע, לבית המשפט מסור שיקול הדעת אם להיזקק לתביעה בגדרה עותר בעל דין לסעד הצהרתי בלבד. הטעם לכך נעוץ בזה שביהמ"ש אינו עוסק בעניינים תאורטיים אלא אך בסכסוך שצריך לפתור בדרך של מתן סעד אופרטיבי. במקרה דנא, ניתן להניח כי בין בעלי הדין נוצרה תחושה לא נעימה, וזאת על רקע הסכסוך המשפחתי, והעובדה כי הנתבע ייצג את אשת התובע בהליך בבית המשפט לענייני משפחה. ואולם, ביהמ"ש אינו עוסק בעניינים כגון דא באופן כללי, אינו מצהיר על עצם התרחשותן של "עוולות", אלא אך מושית סעד אופרטיבי כאשר דבר זה נדרש.

5.בנוסף, אין חולק כי העניין דנא נופל לתחומי הדין המשמעתי. אין צורך בקבלת פסק דין הצהרתי בבית משפט אזרחי על מנת להגיש תלונה ללשכת עורכי הדין. התובע ציין כי בכוונתו לפנות ללשכת עורכי הדין, והנתבע לא חלק על זכאותו לעשות כן.

6.אשר על כן, מחמת היותה של התביעה תאורטית ושיקול הדעת השיפוטי במתן סעד הצהרתי, ומחמת כלל אי ההתערבות בהליכים שיפוטיים אחרים, כמו גם נוכח קיומו של סעד אופרטיבי ממשי בדמות תלונה בתחום המשמעתי – אני מורה על דחייה על הסף של התביעה דנא.

7.אני מאפשרת לצדדים לטעון לעניין ההוצאות.

ניתנה והודעה היום כ"ב טבת תשע"ד, 25/12/2013 במעמד הנוכחים.

איריס סורוקר, שופטת

החלטה

1.הנתבע נדרש להגיש כתב הגנה ולהתייצב לדיון.

2.אני פוסקת את הוצאותיו בסך 2,000 ₪.

ניתנה והודעה היום כ"ב טבת תשע"ד, 25/12/2013 במעמד הנוכחים.

איריס סורוקר, שופטת

החלטה

הסכום של 2,000 ₪ נפסק כהוצאות משפט. בוודאי שסכום זה מתייחס גם לשכר טרחת עו"ד.

הצדדים ינהגו כחוק בכל הקשור להוצאת חשבונית.

ניתנה והודעה היום כ"ב טבת תשע"ד, 25/12/2013 במעמד הנוכחים.

איריס סורוקר, שופטת