רוקח ואח' נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום

החלטה

ביום 12.4.10 הגיש המנהל המיוחד בקשה לדחיית מועד הדיון נוכח מחדליו הרבים של החייב, אשר קרוב לודאי ייתרו הדיון בשאלת הכרזת החייב, לפחות עד אשר יוסרו המחדלים מטעמו.

עוד באותו יום, ניתנה החלטתי ביחס למבוקש, במסגרתה הוריתי לחייב להסיר המחדלים מטעמו בתוך 60 יום והדיון בעניינו של החייב נדחה.

ביום 14.6.10, הוגש עדכון מטעם המנהל המיוחד (ולא מטעם החייב, כפי שנתבקש הוא לעשות), לפיו החייב לא עשה דבר מאז ניתנה ההחלטה המורה לו לסלק המחדלים. על כן, ביקש המנהל המיוחד לבטל ההליכים בעניינו של החייב.

בהחלטתי מיום 20.6.10, הוריתי לחייב לחסל מחדליו בתוך 7 ימים שאם לא כן, אורה על ביטולם של ההליכים בעניינו.

אף בחלוף המועד כאמור, לא פעל החייב לחסל מחדליו ובהתאם לכך, הוגש מטעם המנהל המיוחד, ביום 31.8.10, עדכון נוסף, במסגרתו גולל המנהל המיוחד התנהלותו המזלזלת של החייב וכן, שב על עמדתו, לפיה יש להורות על ביטולם של ההליכים.

אך ביום 14.9.10, נזכר החייב ,לראשונה, לפצות פיו ביחס לטענות ולמחדלים המיוחסים לו. במסגרת פניה זו, תולה החייב יהבו בהבטחות נטענות מטעם הכונ"ר, במסגרתן הובטח לו, כך ע"פ הנטען, כי גם אם לא יסתייע בידו לעמוד בצו התשלומים החודשי, ייתן לו ביהמ"ש הזדמנויות נוספות להסרת המחדלים.

עוד מציין החייב, כי נתקל ביחס נוקשה מטעם המנהל המיוחד, אשר אינו מתחשב במשבר האישי, אותו חווה החייב מזה מס' חודשים וכדוגמא לכך, מוצא החייב בדרישתו הדווקאית של המנהל המיוחד, כי החייב ימציא לעיונו "חשבונית לכל הוצאה" המצוינת בדו"ח החודשי מטעמו .

עוד מוסיף החייב, כי לסברתו, היה כי עליו להגיש דוחות חודשיים אך בחלוף 10 חודשים ממועד מתן צו הכינוס.

עניין לנו בחייב, שקיבל לבקשתו, ביום 23.6.09 צו לכינוס נכסים.

עד כה לא ניתן היה להכריז על החייב כפושט רגל נוכח אי קיום משמעותי ומתמשך של צו הכינוס.

לפנים משורת הדין "זכה" החייב, פשוטו כמשמעו, להזדמנויות רבות להסיר המחדלים ולמעשה, עד למועד זה, לא עשה דבר בנדון.

החייב בתשובתו לבקשת המנהל המיוחד, אינו חולק על קיומם של מחדלים, מודה כי לא החל כלל לנסות ולהפחית ממחדליו ותחת זאת מוצא לנכון להלין על המנהל המיוחד, ועל הכונ"ר.

התנהלותו של החייב ויחסו להחלטות ביהמ"ש, אינם אלא זלזול ורמיסה של ההחלטות. שלא לדבר על היותה, בגדר ניצול לרעה של היד שהושיט לו ביהמ"ש. לא מיותר לציין כי מאז ניתן צו הכינוס נהנה החייב מעיכוב הליכי גביה והוצל"פ , מבלי שטרח לשלם ולו חלק מהפיגורים שצבר.

נוכח כל אלה, מוצדק וראוי בעיני להורות כבר עתה, על ביטול צו הכינוס ועל ביטול עיכוב ההליכים שניתן להגנת החייב.

בקשת החייב להכריז עליו כפושט רגל – נדחית.

צו עיכוב היציאה מן הארץ נגד החייב יבוטל בתום 90 יום, על מנת לאפשר לנושים לפעול להשגת צו

כאמור בהליכים פרטניים.

פוסקת למנהל המיוחד שכר לפי תקנה 8 (א) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים

ומפרקים ושכרם), התשמ"א -1981.