ר. נ' מ. מ. קצרין ואח'

התובע יליד 24.3.70 נפל ביום 23.6.10 עת צעד מחנותו לכיוון רכבו בעודו נושא שק כבד על כתפו. לטענתו רגלו נכנסה לפתח תא ניקוז אשר לא היה מכוסה ועקב כך מעד (להלן: התאונה). כתוצאה מהאירוע נחבל התובע בברכו השמאלית. התאונה הוכרה כתאונת עבודה. התביעה היא בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה.

התביעה הוגשה נגד הנתבעת 1, המועצה המקומית קצרין (להלן: המעצה), הבעלים של המקרקעין אשר בתחומו נפל התובע ונגד הנתבעת 2, כלל חברה לביטוח בע"מ, המבטחת את חבות המועצה בהתאם לפוליסת ביטוח אחריות לנזקי צד שלישי (להלן יחד: הנתבעות).

התביעה מבוססת על עוולת הרשלנות ועל הפרת חובה חקוקה. המחלוקות בין הצדדים הן בשאלות הבאות: נסיבות התאונה, האחריות להתרחשותה, שיעור הנכות שנגרמה לתובע עקב התאונה וגובה הנזק.

מטעם התביעה העידו התובע, הגב' מרים כהן, אשר עבדה עמו בחנות בעת התרחשות התאונה (ועובדת עמו גם כיום) ומר יצחק ועקנין, עובד תחזוקה ראשי של המועצה. בתמיכה לטענותיו בסוגיית האחריות הגיש התובע את חוות דעתו של האדריכל קובי ברבן. מטעם ההגנה העידו מר חיים אלמליח, המשמש כיום בתפקיד מנהל המחלקה המוניציפלית במועצה, הגב' מ.א. חמותו של התובע והגב' אלונה פלד אשר הגישה תצהיר חוקר לגבי שיחה שערכה עם הגב' מ.א. המועצה תמכה את טענותיה בעניין האחריות בחוות דעתו של מהנדס הבניין דוד אופיר.

התשתית העובדתית

במועד התאונה ניהל התובע חנות לXXX ברחוב הXXX בקצרין. החנות ממוקמת במרכז מסחרי חד קומתי הכולל חמש חנויות. המרכז המסחרי הוא בבעלות המועצה אשר השכירה את החנות לתובע. חזית החנויות פונה למסדרון מקורה בגג. המסדרון פתוח לשלושה כיוונים כאשר מול החנויות ניצב מעקה. לאורך ציר המסדרון עובר קו המנקז מי דלוחין מהכיורים שבחנויות אשר מתחברים אליו באמצעות קווי ניקוז אנכיים. בנקודות המפגש בין הקו האורכי עם קווי הניקוז האנכיים מצויים חמישה פתחים עגולים בקוטר 16 מ"מ. המכסים שעל הפתחים ניתנים לשליפה על מנת שניתן יהיה לטפל בסתימות במידת הצורך. המכסים עשויים מפלסטיק. הפתח אשר בגינו מעד התובע ממוקם מול חנותו, במרחק 2.2 מ' מפתחה ובמרחק 1.4 מ' מהמעקה (להלן: הפתח).

התובע ומרים העידו כי ביום התאונה, בשעות הערב, העמיס התובע על רכבו מזון לבעלי חיים. הוא יצא מהחנות עם שק מזון כבד על כתפו לצורך העברתו לרכב. התובע העיד כי כשצעד לכיוון רכבו נכנסה רגלו לפתח. כתוצאה מכך מעד וברכו הסתובבה ונפגעה. מרים, שהייתה בחנות, שמעה את צעקתו, חשה אליו וראתה אותו עם השק על הרצפה וכן ראתה את הפתח ללא מכסה. היא הזעיקה את אשתו, אשר לקחה אותו הביתה ומאוחר יותר פינתה אותו לבית החולים. מרים העידה כי לאחר שיצא התובע מהחנות היא שמעה צעקה מבחוץ ויצאה החוצה לראות מה קרה לו. היא ראתה אותו על הרצפה וכן ראתה את הפתח ללא מכסה. הוא סיפר לה שרגלו נכנסה בפתח. בחקירתם הנגדית העידו התובע ומרים כי לא הסירו את המכסה מהפתח על מנת לנקז אליו מי שטיפה (פרוטוקול עמוד 26 שורות 4-5 ועמוד 38 שורות 5-10)) ומהראיות לא הוברר כיצד הוסר המכסה מהפתח.

לאחר שבחנתי את מכלול הראיות שהוצגו לפני מסקנתי היא כי התובע הוכיח את גרסתו לגבי נסיבות התאונה. בניגוד לנטען על ידי הנתבעות, גרסתו הייתה עקבית וקוהרנטית וראיתי ליתן בה אמון. גרסת התובע נתמכה בעדותה של מרים אשר ראתה אותו בסמוך לתאונה, שמעה בזמן אמת את גרסתו לגבי נסיבות התאונה וראתה את הפתח ללא המכסה. עדותה, אשר השתלבה היטב עם גרסת התובע, עשתה רושם מהימן. ניכר היה שהקפידה להעיד רק על דברים הידועים לה באופן אישי ולגבי עובדות שהייתה עדה להם. לכך יש להוסיף כי פרופ' מושיוב, המומחה מטעם בית המשפט, מצא כי החבלה הסיבובית בברך תואמת את מנגנון הנפילה כפי שתואר על ידי התובע (פרוטוקול עמוד 9 שורות 16-23).

איני מקבלת את טענת הנתבעות לפיה מחקירה שערכו באמצעות חוקרת מטעמן, הגב' אלונה פלד (להלן: אלונה), עולה שהתובע נפגע במהלך משחק כדורגל עם בנו. במסגרת החקירה שערכה התקשרה אלונה אל חמותו של התובע, הגב' מ' א' (להלן: מ'), וניסתה לדובב אותה לגבי נסיבות התאונה. מתמליל השיחה עולה בבירור כי מ' הייתה צד פסיבי לשיחה אשר נוהלה ותומרנה על ידי אלונה. "האישור" לכאורה שנתנה לדבריה של אלונה במהלך השיחה לפיה התובע נפגע במשחק כדורגל היה לאקוני ונעשה כלאחר יד, מבלי להתעמק בתוכן הדברים. כמו כן מסיום השיחה עולה בבירור כי מ' לא באמת ידעה על איזה אירוע מדובר ולא זכרה אירוע כזה. עוד אוסיף כי איני מתעלמת מכך שלפי עדותו של פרופ' מושיוב, החבלה ממנה סובל התובע עשויה להתאים גם לנפילה במהלך משחק כדורגל (שם). ברם כאמור, לא מצאתי כי קיים בסיס לטענה שכך אירע במקרה דנן. כמו כן איני מתעלמת מכך שבתיעוד הרפואי לאחר התאונה לא נרשמו נסיבותיה. אכן, תיעוד כאמור התואם את גרסת הנפגע עשוי לתמוך בה, אולם העדרו אינו משפיע בהכרח על הערכת אמינותה. לכך יש להוסיף את דבריו של פרופ' מושיוב לפיהם אורתופד בחדר מיון מתעניין בסוג החבלה, ובענייננו האם מדובר בחבלה סיבובית, ולא בנסיבות בהן הנפגע נפל, כגון האם היה זה במהלך משחק כדורגל או עקב היתקלות בבור (פרוטוקול עמוד 10 שורות 17-21 ושורה 25).