ר.ח. נ' המוסד לביטוח לאומי

לפנינו תביעת התובעת, עובדת בעסק משפחתי, להכרה בוויכוח מיום 10.8.16, אשר התנהל במהלך העבודה בין שני אחיה ולטענתה במעורבותה (להלן – האירוע או הוויכוח) כאירוע חריג אשר בעטיו נגרמה לה מפרצת מוחית (להלן - האירוע המוחי), באופן המצדיק הכרה באירוע המוחי כתאונת עבודה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה 1995 (להלן – החוק).

מבוא

התובעת, ילידת 1970, עבדה כשכירה, למעלה מ 10 שנים, בחנות בשם "ב.מ." (להלן – מקום העבודה). התובעת שימשה כמנהלת חשבונות וכמנהלת מחסן. מקום העבודה הינו עסק משפחתי בו עבדו באותה עת גם אביה המנוח של התובעת, שני אחיה ואחותה [נ/2], בעבר עבדה בעסק גם אמה של התובעת אשר פרשה מהעבודה בעקבות אירוע מוחי אשר עברה [נ/3].

תביעת התובעת להכרה באירוע כתאונת עבודה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנתבע או המוסד) בהחלטה מיום 4.6.17. הנתבע דחה את תביעתה של התובעת בנימוק כי לא הוכח שלתובעת ארע כל אירוע תאונתי או אירוע חריג תוך כדי ועקב עבודתה אשר גרם לאירוע המוחי, וכן בנימוק כי עולה מפרטי תביעתה ומהמסמכים שצורפו אליה כי הסכסוך שביסוד האירוע אשר בגינו הגישה התובעת את תביעתה היה סכסוך משפחתי.

לטענת התובעת, ביום 10.8.16 בשעות הבוקר, פרץ ויכוח עז בין שני אחיה, מר ל. ב. (להלן – ל.) ומר ד. ב. (להלן – ד.) (יכונו להלן ביחד גם – האחים), שכאמור עבדו גם הם במקום העבודה, בנושא הקשור לעבודתם. הוויכוח הידרדר לעימות מילולי ופיזי חריג וסוער, אשר גרם לאביה המנוח של התובעת להתערב בוויכוח בין שני האחים ולבסוף לפטר את ד. באופן מידי ופומבי לעיניי על הנוכחים. לטענת התובעת במהלך העימות בין שני אחיה היא נכנסה לסערת רגשות חריגה ואף התובעת ביקשה מאביה המנוח לחזור בו מהחלטתו והתווכחה עימו בלהט, שלא כהרגלה, באופן שהתדרדר לחילופי צעקות. במהלך הוויכוח חשה התובעת בכאב ראש עז אשר גרם לה לעזוב את מקום העבודה לפני סיום יום העבודה ולחזור לביתה. התובעת המשיכה לחוש ברע, לרבות כאבי ראש והקאות והיתה מרותקת למיטתה ביומיים שלאחר הוויכוח, כאשר ביום שישי 12.8.16, בעקבות התדרדרות במצבה, פונתה באמבולנס לבית החולים תל השומר שם אובחנה כסובלת ממפרצת מוחית ובעקבות כך עברה ניתוח ואושפזה.

דיון הוכחות התקיים ביום 3.3.20. במהלך הדיון נחקרה התובעת על תצהירה וכן נחקרו על תצהיריהם עדיה של התובעת, שני אחיה, ל. וד.. הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב.

טענות הצדדים

טענות התובעת בתמצית הן כדלקמן:

ביום 10.8.16 בסביבות השעה 9:00 פרץ במקום העבודה ויכוח חריף, בנושא הקשור למקום העבודה, בין אחיה של התובעת ל. וד.. התובעת הדגישה כי היה מדובר בפעם ראשונה שבו וויכוח בין האחים גלש מצעקות לכדי אלימות פיזית קשה. התובעת ניסתה, ללא הצלחה, להפריד בין האחים, והדבר גרם לה, לטענתה, לבהלה וחרדה רבה. לאחר זמן מה, אביה של התובעת, אשר ניהל את מקום העבודה, התערב בוויכוח בין האחים, הטיח דברים קשים ועלבונות בד., ופיטר אותו באופן מידי, לעיניי כל הנוכחים. התובעת התעמתה עם אביה, ובאופן חריג אף התווכחה עמו בצעקות רבות ובאופן שגרם לה מבוכה וסערת רגשות גדולה, בניסיון לבטל את הפיטורים ללא הצלחה.

במהלך הוויכוח ואחריו חשה התובעת בכאב ראש עז וחולשה כללית אשר לא חלפו ולפיכך עזבה את מקום העבודה לפני סיום יום העבודה וחזרה לביתה. התובעת המשיכה לחוש ברע גם ביומיים שלאחר הוויכוח, היא סבלה מכאבי ראש עזים והקאות והיתה מרותקת למיטתה, מבלי יכולת להגיע לעבודה [סעיף 7 לתצהיר התובעת]. ביום שישי 12.8.16, התדרדר מצבה של התובעת כך שלא יכלה לפקוח את עיניה וכן הכרתה היתה מעורפלת [סעיף 8 לתצהיר התובעת], על כן פונתה היא לבית החולים תל השומר שם אובחנה כסובלת ממפרצת מוחית ובעקבות כך עברה ניתוח ונשארה מאושפזת בבית החולים עד ליום 26.8.16 [סעיף 10 לתצהיר התובעת].