ר.ב. נ' המוסד לביטוח לאומי

התובע עתר לבית הדין בתביעה להכיר בפגיעה בגב העליון ובעמוד השדרה הצווארי כ"פגיעה בעבודה" בגין האירוע מיום 8.9.17 כאמור בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995.

רקע עובדתי

1.עובדות המקרה פורטו בהחלטת ביניים מיום 8.4.19 ועל פיהן:

א.התובע יליד 1978.

ב.התובע עבד כנהג אוטובוס בחברת הסעות וזאת עד ליום 29.10.17.

ג.ביום 8.9.17, יום שישי בצהריים, בעת שחזר התובע מהסעת חיילים, ארעה לתובע תאונת דרכים שבה האוטובוס שבו נהג פגע בגשר (להלן: האירוע). התובע נחבל בפלג גופו העליון.

ד.לאחר התאונה נשכב התובע כשעתיים בספסל האחורי של האוטובוס ולאחר מכן נסע לביתו.

ה.התובע פנה לקבלת טיפול רפואי לאחר כשלושה שבועות ואולם במשך תקופה זו שהה בחופשה באופן חלקי.

ו.מצבו של התובע הוא כעולה מן המסמכים הרפואיים.

2.תביעת התובע להכיר בפגיעה בגב העליון והצוואר כ"פגיעה בעבודה", נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי בטענה כי:

"מעיון בפרטי תביעתך ובמסמכים שבידינו, לא נמצא כי האירוע הנטען על ידך בתאריך 8.9.17 (תאונת דרכים), גרם לך לנזק פיזיולוגי/גופני ולאי כושר לעבודה. על כן לא אירעה לך תאונת עבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. הממצאים בצוואר והתלונות אינם תוצאה של האירוע הנ"ל, אלא נובע ממצב תחלואתי טבעי.