קריספין נ' מדינת ישראל

החלטה

מבוא:

בפני בקשה להורות על החזרת רישיון הנהיגה של המבקש.

התאונה נשוא הבקשה, ארעה ביום 25.10.11, כאשר ב-26.10.11 נפסל המבקש פסילה מנהלית למשך 60 יום, על ידי קצין המשטרה.

למבקש מיוחסת עבירה לפיה בתאריך הנ"ל, בשעה 17.58 לערך, ברמלה בצומת הרחובות שד' ויצמן עם רח' דני מס, פגע בהולך רגל שחצה את הכביש במעבר חציה, כתוצאה נפצע הולך הרגל ונזקק לטיפול רפואי, המבקש עזב את המקום מבלי להשאיר את פרטיו ומבלי להגיש עזרה לנפגע.

תמצית טענות המבקש להשבת רישיון הנהיגה:

התאונה לא ארעה על מעבר החצייה והולך הרגל התפרץ לכביש ופגע ברכבו של המבקש.

הולך הרגל כלל לא נפגע באופן רציני ולמעשה מדובר באשפוז מיותר שנעשה רק לאחר התעקשות המעורב.

המבקש הסתלק מהמקום כי חשש שמדובר בתאונה מכוונת או מאלימות כלפיו או מניסיון גניבת הרכב.

המבקש נוהג מזה 11 שנה ועברו אינו מכביד כלל – כך שאינו מסוכן.

פרנסתו ופרנסת משפחתו תלויה ברישיון נהיגתו.

תמצית מענה ב"כ המשיבה:

יש תשתית ראיתית לביצוע העבירות בהם נחשד.

יש מסוכנות לאור העבירות החמורות.

בית המשפט בבואו לשקול אם לקיים את הפסילה המנהלית של קצין המשטרה בודק אם יש ראיות לכאורה ואם כן, עליו לשאול את עצמו אם בהתחשב בנסיבות העבירה ועברו התעבורתי של הנהג, הוא עלול להוות סכנה לציבור.

שקילת הראיות לכאורה כנגד המבקש:

תיק החקירה שטרם הושלמה הוגש לעיוני, מחומר הראיות המצוי בו סבורני כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המבקש, בין היתר מצאתי כי:

המבקש מסר בהודעתו מיום העבירה, כי לאחר שפגע בהולך הרגל שלטעמו התפרץ לכביש, היה המום נבהל והמשיך לנסיעה לביתו ורק לאחר שנרגע ודיבר עם אחיו פנה למשטרה.

למחרת היום מבר המבקש בהודעת נהג נוספת כי התאונה הייתה 7-10 מטר לפני מעבר החצייה במקום, אך בהמשך החקירה מסר התאונה היתה 3-4 מטר ממעבר החצייה, בגלל שהיה נסער המשיך לביתו, הוא חשש שמדובר בהונאה, על מנת לאלץ אותו לעצור, המבקש מסר מפורשות כי ידוע לו על החובה לעצור, להגיש עזרה ולדווח למשטרה, אך "באותו רגע לא ברור לך כלום, והחלטתי להמשיך הביתה" ולמעשה המשיך כי פחד.

הולך הרגל המעורב אישר כי חצה את הכביש במעבר חציה, לבש בגדים לבנים, תחילה חצה בהליכה רגילה ואחר בהליכה מהירה, אך זאת כי רכב קרב אליו במהירות. ואז רכב פגע בו והוא עף על הכביש, הוא זיהה רק את צבע הרכב, ואיבד הכרה, פונה לב"ח ושם אושפז ל-6 ימים.