קפון נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

לפנינו בקשת התובע מיום 15.08.2013 למתן צו להמציא מסמכים וקלטות וזאת לאחר שבתיק זה כבר ניתן פסק דין ביום 20.05.2013.

התובע הגיש תביעתו ביום 30.08.2012 לקבל קלטת וידאו לא ערוכה בה צולם התובע ע"י חוקרי הנתבע וכן לקבל את שמו ומספר רישיונו של החוקר אשר צילם ואת שמו של עורך הקלטת.

בתאריך 20.02.2013 התקבלה הודעת הנתבע לפיה: ביום 16.02.2011 בשעה 14:45 התובע צולם באמצעות 2 מצלמות וידאו ע"י החוקרים אמיר שהרבני, שלמה פנחס ויניב קהת; החוקר אמיר שהרבני הוא שאיחד את חומר החקירה משתי המצלמות על דיסק אחד; עותק מדיסק המקור הועבר לידי התובע; הנתבע צירף להודעתו דו"ח פעולה וחקירה מיום הצילום חתום ע"י החוקר אמיר שהרבני (להלן: "דוח החקירה").

ביום 20.05.2013 התקיים דיון בו נכחה באת כוח הנתבע אשר אינה מטפלת בתיק וטענה שאינה יכולה לתת תגובה בתיק וחזרה על הודעות הנתבע שנמסרו בעבר. במעמד הצדדים ניתן פסק דין הקובע כי ככל שקיימות קלטות לא ערוכות בידי הנתבע עליו להעבירן לתובע.

כאמור, לאחר מתן פסק הדין הוגשה בקשה למתן צו שיורה לנתבע שימציא לתובע: 2 קלטות וידאו לא ערוכות כולל סאונד; כל ההתכתבויות הפנימיות של הנתבע באשר לביצוע חקירה בעניינו של התובע; נהלי המוסד לביטוח לאומי לגבי ביצוע חקירות, לרבות נהלים באשר לשמירת קלטות וידאו של חקירות; הקלטת השיחה בין החוקר אמיר שהרבני לתובע שהתקיימה ביום 16.02.2013.

מהבקשה עולה כי התובע ממאן לקבל את טענות הנתבע שהפקת חומר הצילום משתי המצלמות התבצעה על גבי תקליטורDVD אשר הועבר אליו במלואו. לטענת התובע לא ניתן מבחינה מעשית לפרוק את שתי הקלטות על גבי קובץ ללא עריכתם לקובץ אחד על גבי המחשב.

התובע טוען כי מדו"ח החקירה עולה שהחוקר אמיר שהרבני שוחח עם התובע בטלפון ללא פירוט תוכן השיחה ולכן הוא מבקש את הקלטת השיחה.

נתבקשה ונתקבלה ביום 12.09.2013 תגובת הנתבע לבקשה זאת לפיה הנתבע מתנגד לבקשה בהיותה חסרת בסיס. הנתבע חזר והדגיש כי אין בידו כל חומר צילום נוסף מעבר לזה שכבר הועבר לתובע.

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, אנו סבורים שיש לדחות את בקשת התובע.

ההלכה המנחה בהקשר של גילוי מסמכים, הדומה לעניין שבפנינו, היא שכאשר צד להליך מצהיר שאין בידיו חומר נוסף ומוכן להיחקר על כך הרי שאין למחוק את הגנתו (אורי גורן סדר דין אזרחי 217 (מהדורה עשירית, טובה אולשטיין עורכת, 2009).

בענייננו, משניתן פסק דין המחייב את הנתבע להמציא למבקש את החומר הקיים אצלו ומשחוזר ומסביר הנתבע כי אין בידיו חומר מצולם נוסף וכי המציא לתובע את כל החומר הקיים – תפקידו של בית הדין תם, שכן בית הדין אינו יכול להכריח צד לגלות חומר שלטענתו אינו קיים.

לעניין יתר בקשות התובע אשר פורטו בסעיף 5 לעיל – מדובר בעניינים חדשים אשר לא נכללו בתביעה המקורית שכבר ניתן בה פסק דין ולכן אין מקום לדון בהם. עניינים אלה, ניתן היה לכלול בתביעה המקורית או ככל שהדבר נוגע לקלטת השיחה בין התובע לחוקר אמיר שהרבני עליהם למד התובע לטענתו רק מדו"ח החקירה שנמסר לו לאחר הגשת התביעה - הרי שדרך המלך הייתה לתקן את התביעה עוד טרם מתן פסק הדין.

מכל המפורט לעיל – הבקשה נדחית.

המבקש ישא בהוצאות המשיב בסך של 1,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.

הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

ניתנה היום, ‏כ"ט תשרי תשע"ד, ‏03 אוקטובר 2013 , בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.