קוסטיקובסקי נ' חסון ואח'

פסק דין

1.זו תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים מיום 30.12.12 שבה היו מעורבים רכב התובע, רכב הנתבעת 1 שהיה מבוטח אצל נתבעת 2.

התובע עותר לסכומים הבאים:

1.השתתפות עצמית 960 ₪.

2.השתתפות עצמית בירידת ערך810 ₪.

3.תוספות פרמיה3000 ₪.

4.הוצאות נלוות 300 ₪.

5070 ₪.

לדברי התובע הוא עמד ברמזור אדום ורכב הנתבעת 1 פגע ברכבו מאחור.

לדבריו, אחרי התאונה הנתבעת 1 בקשה לפתור את הנושא מבלי לערב את חברות הביטוח, אך התובע בחר לפנות למבטחיו (כתב תביעה פסקה הראשונה).

2.על פי דוח השמאי נגרמו נזקים לרכב בשווי של 5173 ₪ ירידת ערך של 3% בשווי של 2086 ₪. הנזק נגרם לחלק האחורי של הרכב. חברת הביטוח של התובע שילמה את הוצאות התיקון ולכן התובע עותר להחזיר השתתפות עצמית.

אין באישור חב' הביטוח כל התייחסות לביטול הנחת העדר תביעות. לדבריו סוכן הביטוח שלו הציע לו לדרוש 3000 ₪ מכיוון שאין לדעת מה הסכום המדויק. לדברי התובע כאשר חידש את הבטוח נדרש לשלם 4,412 ₪ במקום 2908 ₪ הפרש של 508 ₪ בלבד וגם לכך לא הציג כל הוכחה. התובע טען נמרצות שאין כל אמת בטענת הנתבעות כאילו רכבו הידרדר אחורה. דובר ברכב אוטומטי.

3.לדברי הנתבעת 1 לפי זיכרונה רכב התובע הדרדר אחורה לכיוון רכבה. דובר בפגיעה קלה.

"הוא כמעט ולא פגע בי. זה היה ממש כלום ולא תארתי לעצמי שנגיע למעמד זה". (עמ' 2, שורות 2-3).

ואז היא המשיכה: "אם הרכב שלו נפגע, מבחינתי הוא אשם . הוא נסע אלי. " (שם, שורה 5).

נכון שהתובע פנה אליה שתשלם את התיקון אך מבחינתה היא סברה שלא נגרם נזק לרכב התובע כלל, לכן לא קבלה את ההצעה אם כי זוכרת שהתנהלו שיחות על כך אך :"לא הקשבתי כי לא ראיתי טעם להקשיב" (שם, שורה 9).

4.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:

1.בכל הנוגע לנסיבות התאונה העדפתי את גרסת התובע לעומת גרסת הנתבע 1.

דובר בפגיעה מאחור קלסית.

דברי התובע היו משכנעים ועקביים. כמו כן אני מקבל את גרסתו שהנתבעת אכן הציעה לתקן את רכבו במוסך שלה ורק כאשר שמעה על גובה הנזק, שנתה את עמדתה.