קובנט נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 8/10/13 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערער 9.75% נכות צמיתה מיום 21/11/12 (להלן: ההחלטה).

2.טענות המערער:

2.1החלטת הוועדה לעניין הענקת נכות בגין תסמונת תעלה קרפלית בצורה קלה מאד בשונה מנכות בדרגה קלה, לא נומקה על ידי הוועדה, לא ברור באם סמכה הוועדה קביעתה על אלו מהבדיקות הקלינית שביצעה למערער או ההדמייתית שאת ממצאיה צטטה ואם אך בשל שגיאה קבעה נכות שאינה תואמת הבדיקה ההדמייתית לפיה נמצאה תסמונת תעלה קרפלית בצורה קלה המקנה למערער 10% נכות בעוד שהוועדה קבעה כי למערער נכות בגין תסמונת התעלה הקרפלית בצורה קלה מאד והעניקה לו 5% נכות בגין כל יד.

2.2כמו כן שגתה הוועדה בנוסף עת השמיטה מהחלטתה קביעה בשיעור של 0% נכות על אף שקבעה בצטטה ממצאים בדיקת האי.אם.גי. כי למערער תסומנת לכידה אולנארית ומרפק דו צדדי בצורה גבולית.

3.טענות המשיב:

3.1בדרג הראשון נקבעה למערער נכות בשיעור של 0%.

הוועדה לעררים קיבלה באופן חלקי את הערר וקבעה נכות של 5% לכל יד לפי פריט ליקוי של תעלה קרפלית בצורה קלה מאד.

3.2הקביעה הרפואית היא בסמכותה הרבונית של הוועדה והיא מושתתת על הבדיקה הקלינית שהיא תקינה כפי שמפורט בסעיף 21 לפרוטוקול, 5 שורות ראשונות, בהמשך אותו סעיף הוועדה גם מצטטת את ממצאי בדיקת האי.אם.גי. שהיא בדיקת עזר, כאשר פסיקה עקבית ורבת שנים והדין הוא שהבדיקה הקלינית תהיה בדיקה המכרעת ולא מבססים הנכות על סמך בדיקת הדמיה בלבד.

בעניינו של המערער הלך מחשבתה של הוועדה ברור מאד, הוועדה מצאה שלמרות הבדיקה הקלינית התקינה יש לייחס משקל גם לממצאי הדמיה והעמידה את הנכות על 5% לכל יד אין בכך התעלמות מבדיקת ההדמיה אלא להיפך הוועדה בהחלט לקחה בחשבון את ממצאי ההדמיה והם היו השיקול שלא לקבוע 0% נכות כפי שהבדיקה הקלינית מחייבת אלא להעמיד את הנכות על 5% ואני סבור שהחזרה בעניין זה היא החזרת סרק והיא לא תועיל בדבר, מאחר שהדברים הם ברורים ועולים היטב מהפרוטוקול.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

4.במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213).

5.על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים.

6.לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לקבל את הערעור.

7.במסגרת ישיבתה מיום ה- 8/10/13 שמעה הוועדה את טענות בא כוח (סעיף 19 לפרוטוקול), אשר ציין כי יש לקבוע למערער תסמונת תעלת קרפלית בשיעור 10% בגין כל יד ואת תלונות המערער אשר ציין כי הוא סובל מהירדמות של כפות הידיים, חש במחטים בקצות האצבעות וסובל מחולשה באצבעות כשידו הדומיננטית היא יד ימין.

8.הוועדה ביצעה למערער בדיקה מקיפה ובמסגרת ממצאיה (סעיף 21 לפרוטוקול), ציינה:

"בבדיקה: כח בידיים תקין פוקסימאלי ודיסטאלי כולל שרירים קטנים של כפות הידיים המעוצבבות על ידי עצבים מדיאנוס ואולנריס דו צדדי. אין דלדול בטנר והיפו טנר. תחושה תקינה בכפות הידיים והאמות. טינל שלילי. פלן חיובי דו צדדי.

אי.אם.גי. מיום 21/11/12: תסמונת התעלה הקרפלית דו צדדית בצורה קלה. תסמונת לכידה אולנארית ומרפק דו צדדי – בצורה גבולית" (ההדגשה הוספה – א.ק.).

9.במסגרת סיכום מסקנותיה (סעיף 23 לפרוטוקול), מציינת הוועדה:

"הוועדה מקבלת את הערר וקובעת נכות צמיתה בשיעור 5% לפי סעיף 31 (4) (א) (1) לכל יד ימין ושמאל..."