קביעת שכר טרחה של כונסי נכסים שפעלו למימוש נכסי עזבון

1.         בקשה לקביעת שכר טרחתם של כונסי נכסים אשר פעלו למימוש נכסי עזבונו של המנוח מ.ג. ז"ל.

2.         יאמר מיד - הגם שהמבקשים הוגדרו בהסכם הפשרה, אשר הביא לקיום הצוואה של המנוח, ככונסי נכסים, והם אף מונו כך, הם פעלו למעשה כמנהלי עיזבון. לפיכך יגזר שכרם על פי תקנות 45 א-ז לתקנות הירושה, תשכ"ה - 1965 וההלכות שהתפתחו סביבן.

3.         לאחר שעיינתי בבקשה,  בצרופותיה כמו גם בעמדות המשיבים לה אפתח בהערה -

            ממלא תפקיד מטעם ביהמ"ש חב חובת נאמנות לבית המשפט ולתפקיד שלשמו מונה. במילוי תפקידו פועל ממלא התפקיד כשלוחו של ביהמ"ש, כזרועו הארוכה, ביהמ"ש עצמו. על ממלא התפקיד  להמנע ממצבים בהם עלול הוא להיקלע לניגוד אינטרסים. בענינינו גבו המבקשים שכ"ט בס"ך השווה ל-2% משווי דירת המגורים של העזבון מהקונים אשר רכשו אותה, בתוספת מע"מ כחוק (ס' 15(ז) להסכם המכר). חובתם המוחלטת של המבקשים, כלפי ביהמ"ש וכלפי העיזבון, אינה עולה בקנה אחד עם האחריות שהם נטלו על עצמם כלפי הקונים מעצת גביית שכ"ט מהקונים עצמם. בכך הפכו המבקשים את עצמם לנותני שירות לקונים ואת הקונים כזכאים לקבלת שירות זה מהם תוך ציפיה לאחריות ולחובת נאמנות גם כלפיהם. אמנם, על פי (לשון) הסכם המכר הסירו המבקשים מעצמם כל אחריות או מחויבות כלפי הקונים (ס' 14 להסכם המכר) והם יוצאים ידי חובתם כלפי הקונים במסירת יפוי כוח בלתי חוזר לידי בא כוחם (ס' 14 להסכם המכר). עם זאת אין בכך כדי להצדיק מהלך זה של המבקשים. הטלת חובת נאמנות על ב"כ של צד אחד לעיסקא כלפי הצד השני שאינו מיוצג הוכרה בפסיקה הישראלית. חובה זו מוטלת גם על נושא תפקיד מטעם ביהמ"ש כלפי צדדים שלישיים עמם הוא בא במגע לצורך מילוי תפקידו. אין מקום להטלת חובה מוגברת על בעל התפקיד שיכולה לנבוע מעצם גביית שכ"ט ו/או כל תשלום אחר מהצד השלישי. ממלא התפקיד יקבל את שכרו עבור מילוי תפקידו על פי קביעת ביהמ"ש זאת ותו לא.

            לא נעלם מעיני כלל 14(ד) לכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועית) המתיר לעו"ד לנסח עבור שני צדדים - גם אם הם בעלי אינטרסים מנוגדים - הסכם, ואף לגבות משניהם שכר טרחה. בענינינו - המבקשים הינם עו"ד במקצועם אך בהסכם המכר פעלו הם כשלוחי ביהמ"ש, כבעלי תפקיד מטעמו ואם תרצו כבעלים של הדירה אותה מכרו והם אלה שאמורים לחתום ואף חתמו על הסכם המכר (המבקש 2).

מהלך זה אינו ראוי ואין להתירו בשום מצב גם לא באשור של ביהמ"ש מראש. אני רואה לנכון להדגיש דברים אלה משום שהסכם המכר אושר על ידי ביהמ"ש. נעלמה מעיני, לעת האישור. הוראת סעיף 15(ז) להסכם המכר, הוראה שלא העליתי על דעתי, כי תכלל בו והמבקשים אף לא הפנו את תשומת ליבי לקיומה.

4.         א.         לאחר עיון בבקשה על צרופותיה בתגובות המשיבים לה ובתשובת

המבקשים אני רואה לנכון לקבוע את שכ"ט המבקשים כדי ס"ך השווה ל-3% + מע"מ משווי הדירה וכן ס"ך השווה ל-2% + מע"מ  משווי הכספים.

ב.         לענין זה ייאמר -  ניהול  העזבון כלל לבד ממכירת הדירה גם ניהול של תביעה כנגד אדם שהחזיק בה. לפיכך, נקבע שכה"ט המקסימלי 3% + מע"מ בכל הנוגע לדירת העיזבון ( ר' לענין זה   שוחט, גולדברג, פלומין דיני ירושה ועזבון, מהדורה שישית עמ' 178-179). גובה שכה"ט נתון לשיקול דעתו של ביהמ"ש ונסיבות הענין הן שהביאוני לפסיקת שכה"ט בגובה הנ"ל. שכה"ט ששולם על ידי מי מהצדדים למבקשים שולם עבור שירותים מקצועיים שניתנו להם בהליך התובענה לקיום צוואה וההתנגדות לה ואין לקחת אותו בחשבון בעת פסיקת שכה"ט במילוי תפקידם.

5.         לשלוח למבקשים. המבקשים נדרשים להמציא החלטתי זו לצדדים עצמם.

ניתנה היום י"ט בסיון, תשס"ו (15 ביוני 2006) בהעדר הצדדים.

קלדנית: חש