ק"ג 4621-09-14 כ' נ' מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ (בניהול מיוחד)

1.התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת – מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ, (להלן: "מבטחים" או "הנתבעת") בבקשה שייקבע כי זכותו לפרוש ולקבל קצבה מהנתבעת בהתאם לתאריך הלידה – 1.1.1948. התובע צירף לתביעתו פסק דין שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב מיום 19 מאי 2014, לפיו הוצהר כי התובע יליד 1.1.1948.

2.התובע בוטח במבטחים החל מחודש 4.1988 ועד לחודש 7.2014, לסירוגין, במסגרת עבודתו במלון "הילטון".

3.הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי סעיף 71 לתקנון האחיד מסדיר את ההוראות לעניין קביעת גילו של המבוטח במערכת היחסים בינו לבין קרן הפנסיה. משנקבע גילו של המבוטח לפי הוראות אותו סעיף ומשהגיע המבוטח לגיל קצבת זקנה כהגדרתה בפרק א' לתקנון, יהיה זכאי לקצבת זקנה מהקרן כאמור בסעיף 9 לתקנון. התובע תיקן את גילו מ- 00.00.1948 ל- 1.1.1948.

התובע שינה את תאריך הלידה שלו על בסיס הגשת תצהיר בלבד. אין בקביעת מרשם האוכלוסין כדי להשליך על חיובי קרן הפנסיה כלפי התובע ואלו נקבעים אך ורק בהתאם להוראות תקנון קרן הפנסיה המהווה חוזה מחייב ביחסי המבקש וקרן הפנסיה. על כן מבקשת מבטחים לדחות את תביעת התובע.

4.ביום 6.11.2014 התקיים קדם משפט לפני כב' הרשמת ריכטמן והתיק הועבר לקביעת דיון להוכחות.

ביום 15.2.2015 התקיים דיון לפניי, כדן יחיד.

בדיון הועלתה שאלת סמכותו של בית הדין להכריע בשאלת גילו של התובע ונשמעו הוכחות, עת הוחלט כי על ב"כ הנתבעת יהיה להתייחס לאותה שאלה בסיכומיה וההכרעה תינתן בפסק הדין.

5.נשמעה עדותו של התובע ושל מר באשי שוקרי גבאי (להלן: "מר גבאי") דודו של התובע שהכיר את משפחתו והתגורר כמו התובע בשיראז, איראן.

6.סמכות בית הדין לדון בשאלת גילו של אדם

בהתאם לסעיף 1 לחוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963, הסמכות לתת פסק דין הצהרתי בבקשה לקביעת גילו של אדם מסורה לבית המשפט לענייני משפחה.

סעיף 24 (א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969 קובע את סמכותו הייחודית של בית הדין לדון בתובענה של אדם כנגד קופת גמל.

שאלת הסמכות של בית הדין לדון בשאלת גילו של אדם, עת השאלה מתעוררת בנוגע לתחום שבסמכותו הבלעדית, נדונה על ידי בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל 330/07 אנט משעלי - המוסד לביטוח לאומי (18.1.09). בענין זה נפסק כי לבית הדין יש סמכות שבגררא אם אותה שאלה נחוצה כדי להכריע בעניין שבסמכותו הייחודית.

נקבע שם:

"טוענת המערערת כי בית הדין לא היה מוסמך לקבוע את גילה וכי הסמכות לכך נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. אין יסוד לטענה זו: ראשית - בית הדין לא קבע את גילה של המערערת לפי חוק לקביעת גיל אלא אישר את עמדת המוסד אשר ביסס את החלטתו בעניין גובה הגימלה המגיעה למערערת על נתוני הגיל שהיו בידיו, אשר נבדקו נכונים ולא הופרכו. שנית - גם אם ניתן לראות בפסק דינו של בית הדין האזורי משום קביעת גילה של המערערת, מוסמך בית הדין לכך מכח סמכותו האינצידנטלית שבסעיף 76 לחוק בתי המשפט להכריע בשאלה "... לצורך אותו עניין אף אם העניין שבשאלה הוא בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר או של בית דין אחר". לכך בדיון, נועדה הסמכות שבגררא שבחוק בתי המשפט וכן אף פסק בית המשפט העליון בפרשת ערוסי רע"א 2193/93ערוסי נגד אסרף; לא פורסם ".

מאחר שהשאלה המתעוררת כאן נדרשת לצורך קביעת זכאות התובע כנגד הנתבעת – קופת גמל/ קרן פנסיה אין ספק כי מדובר בשאלה שבסמכותו של בית הדין.

7.נפקות תיקון גילו של התובע בכל הנוגע לזכויותיו מול מבטחים