ב' נ' כלל פנסיה וגמל בע"מ

1.ההליך שלפנינו החל בתביעה שהגיש התובע לבית משפט השלום בתל אביב ביום 3.10.2013 כנגד: 1. כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן גם – כלל ביטוח); 2. מיטבית – עתודות קרן פנסיה בהתאמה אישית, החברה המנהלת: כלל פנסיה וגמל בע"מ (להלן – הנתבעת או הקרן);3. מר שלומי שדה (להלן – סוכן הביטוח או הנתבע 3).

 2.תמצית כתב התביעה

התובע עסק בכל הזמנים הרלבנטיים לתביעה בעריכת וידאו. בשנת 2011 התגלה שהתובע סובל מאי ספיקה בינונית בלב והיצרות בינונית-קשה במסתם האאורטלי והרחבה באאורטה. בעקבות זאת נאלץ לעבור ביום 25.1.2012 ניתוח כריתה של המסתם האאורטלי והחלפת אאורטה, וכן הותקן קוצב לב (להלן – המקרה המזכה). ביום 25.5.2013 הודיעה כלל ביטוח לתובע על דחיית התביעה בטענה שמהמסמכים שברשותה עולה שהתובע הפר את חובת הגילוי כלפיה. לדברי כלל ביטוח אילו השיב תשובות מלאות וכנות במסגרת הצהרת הבריאות בעת הצטרפותו (בסעיף "מחלות לב"), הייתה היא נוהגת כמבטח סביר ודוחה את קבלתו לביטוח כפי שהתקבל. בנסיבות אלה הודיעה כלל ביטוח על ביטול הפוליסה של התובע.

לגרסת התובע, הוא סיפר לסוכן הביטוח בעת מילוי טפסי ההצטרפות כי הוא סובל מבעיית רשרוש בלב מילדות שבגינה הורד לו הפרופיל הצבאי והוא שימש בתפקיד פקידותי בצבא, ללא בעיה תפקודית. סוכן הביטוח החתימו על הצהרת הבריאות, מבלי לציין את המידע שמסר. באותו מעמד חתם התובע גם על טופס ויתור סודיות רפואית.

לטענת התובע הנטל להוכיח כי לא היה גילוי מלא או שהייתה כוונת מרמה מוטל על הנתבעות (כלל ביטוח והקרן). בהעדר כוונת מרמה לא עומד לנתבעות פטור כלשהו. לחילופין, לפי סעיף 43 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א-1981 (להלן – חוק חוזה הביטוח), לאחר 3 שנים מיום כריתת חוזה הביטוח החברה לא רשאית להסתמך על אי הגילוי.

התובע עתר לקבלת סעד הצהרתי שלפיו על כלל ביטוח לבטל את ביטול הפוליסה ולהשיב לו את כל זכויותיו הביטוחיות. כן התבקש שהנתבעות ישלמו לתובע אובדן כושר עבודה לפי הפוליסה מיום קרות המקרה המזכה.

3.תמצית טענות ההגנה מטעם כלל ביטוח והנתבע 3

ביום 5.1.2014 הגישו כלל ביטוח והנתבע 3 כתב הגנה שבו נטען, בין היתר, כי דין התביעה להידחות על הסף עקב היעדר עילה, בשל ביטול הכיסויים הביטוחים וכן משום שהתובע פעל בחוסר תום לב ותביעתו מהווה ניסיון לעשיית עושר ולא במשפט.

לחילופין נטען שהתובע הפר ברגל גסה את חובת הגילוי המוטלת עליו, לרבות חובת הגילוי היזום. בהצהרת הבריאות שעליה הסתמכה כלל ביטוח העלים התובע מידע מהותי בעניין עברו הרפואי ובין היתר כי סבל מבעיות בלב וממחלת לב מולדת של המסתם האאורטלי והכול ביודעין ו/או בכוונת מרמה. אלמלא הפר התובע את חובת הגילוי יכולים היו חתמי כלל ביטוח לדחות את בקשתו להתקבל לביטוח מיד בעת הגשתה. חתימתו על טופס ויתור סודיות רפואי אינה בגדר תחליף להצהרת אמת.

בניגוד לטענת התובע הוא קיבל מהנתבע 3 הסבר מלא ומפורט באשר להצהרת הבריאות וחשיבותה, והוא לא מסר לנתבע 3 כי סבל בעברו מבעיות בלב. אילו היה עושה כן, היה הנתבע 3 מציין זאת על גבי הטופס.

4.תמצית טענות ההגנה מטעם הנתבעת – כלל פנסיה וגמל בע"מ

ביום 19.2.2014 הגישה הנתבעת כתב הגנה מטעמה. נציין כי בכתב ההגנה הובהר ששם הנתבעת הוא "כלל פנסיה וגמל בע"מ" (בשונה מכתב התביעה), וכך התנהל ההליך ללא הסתייגות מטעם מי מהצדדים.

בכתב ההגנה עתרה הנתבעת לסילוק התביעה על הסף בשל העדר עילה כנגדה; מחוסר סמכות עניינית – מאחר שמדובר בתביעה של עמית כנגד קרן פנסיה לתשלום פנסיית נכות נתונה התביעה לסמכותם הייחודית של בתי הדין לעבודה; ומשום שהוגשה טרם מיצוי ההליכים הנהוגים אצלה - שעה שבדיקת פנייתו של התובע טרם הסתיימה.

כן נטען כי אין מקום לכריכת התביעה כנגד כלל פנסיה וגמל עם התביעה כנגד כלל ביטוח, כיוון שמדובר בחברות נפרדות העוסקות בתחומים שונים והפועלות על פי מערכת חוקים והוראות רגולטוריות שונות.