צ"מ 18972-08-15 פינחסוב נ' משטרת ישראל / תחנת רחובות

1.המבקש שבפני ואדם נוסף בשם דניאל בראל (להלן: דניאל) מנהלים עסק של קיוסק (פיצוציה), (להלן: העסק) בשדרות ירושלים 2 ברחובות. ביום 5.8.15 בשעה 22:00 (ולכל היותר עד לשעה 22:50), וזאת על פי חומר הראיות שהוצג בפניי, נכנסו שני קטינים לעסק ורכשו משקה אלכוהול, דבר שמהווה עבירה של מכירה של משקה משכר לקטין לפי סעיף 193א(א1) לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן: חוק העונשין). יודגש שמדובר בקטינים שהינם אזרחים רגילים ולא סוכנים סמויים. הנני קובע, לאחר עיון בתיק החקירה, שקיימת תשתית ראייתית שאכן בוצעה העבירה של מכירת משקה משכר לקטין לפי סעיף 193א לחוק העונשין.

2.בעקבות האירוע שתואר לעיל, הוצא צו סגירה לעסק על - ידי משטרת ישראל למשך 15 יום. הבקשה שבפני עניינה עתירה של המבקש לבטל את צו הסגירה. המחלוקת שבין הצדדים נוגעת לשאלה אם יש לבטל את צו הסגירה או להשאירו על כנו וכן אם מקרה זה מחייב מתן התראה בלבד.

3.בסוגיית פרשנותו של סעיף 23 לחוק רישוי עסקים תשכ"ח – 1968 דנתי בהרחבה בת"פ 49459-06-13 דניאל בראל נ' משטרת ישראל [פורסם בנבו] (26.6.13). יובהר שהמבקש באותו עניין הוא אותו דניאל שבתיק שבפני, שהינו שותף באותו עסק של המבקש. הדברים שקבעתי שם לעניין הפרשנות המשפטית של סעיף 23 לחוק רישוי עסקים ישמשו אותי גם כאן. באותו עניין קבעתי בתמצית כדלקמן:

א.אירוע בודד של מכירת משקה משכר לקטין, ללא קיומן של נסיבות חריגות נוספות, איננו מהווה אירוע שמלמד על הפרת שלום הציבור כנדרש בסעיף 23(א) לחוק רישוי עסקים ולכן, אין הצדקה במקרה מעין זה לעשיית שימוש בסעיף 23(א) לחוק רישוי עסקים בדבר סמכותו של קצין משטרה בדרגת רב פקד לתת צו סגירה לעסק שלא יעלה על 30 ימים.

ב.אירוע בודד של מכירת משקה משכר לקטין, ללא קיומן של נסיבות חריגות נוספות, מקים סמכות למתן צו סגירה לעסק לפי סעיף 23(א1) לחוק רישוי עסקים, וזאת בכפוף לקיומם של שני תנאים מצטברים: ראשית, קיומו של חשד סביר שנעברה עבירה לפי סעיף 193א לחוק העונשין (ראו לשון סעיף 23(א1)(1) לחוק רישוי עסקים); שנית, אם לבעל העסק ניתנה התראה בכתב במהלך השנתיים שקדמו למועד ביצוע העבירה (ראו לשון סעיף 23(א1)(2) לחוק רישוי עסקים).

ג.יש להזכיר גם את הוראות סעיף 23(א2) לחוק רישוי עסקים אשר לפיו אם ניתן צו סגירה לפי סעיף קטן (א1) ובתוך שלוש שנים מתוך פקיעת הצו התעורר חשד סביר לביצוע עבירה נוספת באותם חצרים, רשאי קצין משטרה לצוות על סגירת החצרים לאלתר לתקופה שלא תעלה על 30 ימים אף ללא מסירת התראה.

4.השאלה שמתעוררת במקרה שבפני היא האם קמה סמכות למשטרה לתת צו סגירה לפי סעיף 23(א1) לחוק רישוי עסקים, או לפי סעיף 23(א2) לחוק רישוי עסקים. על מנת לבחון שאלה זו אדון בכל רשימת המקרים שבהם המבקש או דניאל ביצעו עבירה של מכירת משקה משכר לקטין, וזאת על מנת לבדוק אם הצו שבפני ניתן כדין, או לא. רשימת המקרים היא כדלקמן, ומתייחסת לשלוש השנים האחרונות:

א.20.6.13;

ב.1.10.13;

ג.19.6.14;