פש"ר 60575-06-16 אהרונוביץ נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון

החייב הנו אסיר המרצה עונש של 29 חודשי מאסר בפועל, אשר נגזר עליו ביום 18.10.15 בגין עבירות רכוש.

על פי מסמכים שצירף החייב חובותיו מסתכמים בכ- 582,362 ₪ ל- 13 נושים, והוא עותר ליתן צו כינוס ולהכריז עליו פושט רגל.

על פי תצהירו של החייב באפשרותו לשלם תשלום חודשי בסך 100 ₪ עד לבירור יכולתו הכלכלית, כשבשים לב למועד שחרורו המוקדם – ביום 3.12.16, יש להקדים וליתן צו כינוס כבר עתה.

הכונס הרשמי התנגד לבקשה בשל מאסרו של החייב וחוסר יכולת הנושים לפעול לגביית החובות בעת שהוא נתון במאסר.

לאחר שעיינתי בחומר שבתיק ובטענות הצדדים שוכנעתי כי יש לסלק את הבקשה העיקרית על הסף;

על פי אישור שהיית אסיר שצורף לבקשה העיקרית – החייב צפוי להשתחרר רק ביום 10.8.17, ולא צורפה כל ראיה באשר לשחרור המוקדם הנטען.

כך, בשים לב למכלול חובותיו של החייב, קשה לומר שתשלום חודשי של 100 ₪ עשוי להסב לנושי החייב תועלת ממשית, הגשת דו"חות בתקופת ריצוי העונש לעניין הכנסות והוצאות איננה יכולה לקדם את מטרת ההליך, ולא תוכל לתרום או לסייע להתחקות אחר מצבו הכלכלי של החייב.

אמנם הפסיקה קבעה לא אחת שאין מניעה שאסיר יגיש בקשה להכרזתו כפושט רגל, אולם במקום בו יימצא שהוא לא יוכל לנהל את ההליך כראוי, באופן שיפגע בזכויות הנושים ויביא לבזבוז זמן שיפוטי, ראוי לשקול דחיית בקשתו על הסף.

(ראה למשל: 16971-05-10 בן חמו נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 13.2.2011),

במקרה זה, בו החייב מרצה תקופת מאסר לא קצרה, לא מתקיימות שתי התכליות שביסוד הליכי פשיטת רגל, היינו התכלית שעניינה אינטרס הנושים לגבות את חובותיהם מהחייב, והתכלית בעניינו של החייב - ליטול אחריות כלכלית על התנהלותו, על מנת שניתן יהיה בסופו של דבר ליתן לו הפטר ולאפשר לו פתיחת דף חדש בחייו.

ברור מאליו כי בתקופת המאסר נתון החייב למגבלות שונות המוטלות על כל אסיר, וכמעט לא קיימת האפשרות להביא תועלת לנושים, לא באופן שוויוני זול ויעיל ולא בכלל, בפרט כאשר אין בידו נכסים ברי מימוש מלבד פוטנציאל השתכרותו.

כאמור, טענת החייב כי הוא עתיד לסיים לרצות את עונשו לפני התקופה שנגזרה עליו במסגרת שחרור מנהלי - הינה בגדר השערה בלבד שאינה נתמכת בכל ראיה, ובמכלול השיקולים שציינתי לא מצאתי כי יש טעם בהליך, ואני מורה על דחיית הבקשה לפשיטת רגל.