פש"ר 57832-08-16 ביטון נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

1.בקשה בה עותרת החייבת לבטל צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוצא נגדה. לטענתה, מנהלת החייבת אורח חיים דתי חרדי ובתקופה שבין 5.12.2016 ועד ליום 9.12.2016 נוסעת קבוצת רבנים גדולים בתורה לביקור בקבר רבי נחמן מברסלב בעיר אוּמן שבאוקראינה, והחייבת מבקשת להצטרף לביקור זה. לטענתה, מדובר בנסיעה שמתקיימת פעם בשנתיים ואחותה של המבקשת היא אשר נושאת בהוצאות הנסיעה והשהייה.

2.ביום 16.11.2016 הוריתי על העברת הבקשה לידי המנהל המיוחד לצורך קבלת תגובתו, והוריתי, כי בשלב זה, יועברו ערבויות מקוריות מטעם שני ערבים, וכן אישור לשכות ההוצאה לפועל בדבר היעדר תיקי הוצאה לפועל הפתוחים כנגד כל אחד מן הערֵבים המוצעים.

3.המנהלת המיוחדת הגישה תגובה לבקשה. בסיכום תגובתה מתנגדת המנהלת המיוחדת לבקשה באשר אין מדובר בנסיעה דחופה, אין מדובר בנסיעה שתטיב עם הנושים והחייבת יכולה לקיים המצווה הדתית בעוד מספר שנים לאחר שיסתיים הליך זה. המנהלת המיוחדת נעלה את תגובתה באמרתו של רבי נחמן מברסלב, לקברו מבקשת החייבת לעלות, אשר אמר: "מי שרוצה לשוב ייזהר מלהיות בעל חוב" (ספר המידות, תשובה, מו).

4.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, מצאתי לקבל את הבקשה בתנאים שלהלן:

5.צו עיכוב יציאה מן הארץ בהליכי פשיטת רגל מוסדר בסעיף 57א לפקודת פשיטת רגל התש"ם-1980 לפיו משניתן צו כינוס "רשאי בית המשפט לתת צו עיכוב יציאה מן הארץ, צו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו עד לסיום הליכי פשיטת הרגל".

6.צו עיכוב יציאה מן הארץ בהליכי פשיטת רגל, שונה בתכליתו מצווים דומים המוכרים בהליכים אחרים. כך לדוגמא, צו עיכוב יציאה מן הארץ בהתאם לתקנה 384 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 נועד למנוע השתמטות החייב מן ההליך ע"י בריחתו מחוץ לארץ, וכך גם צו בהתאם לסעיף 14 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז- 1967 . צו עיכוב היציאה מן הארץ המוּצא בהליכי פשיטת רגל נועד להגשים יותר מאשר מטרה אחת: ראשית, הוא נועד למנוע הימלטות החייב מן הארץ, מקום שכל ההליכים בתיקי ההוצאה לפועל מעוכבים והם מתנהלים במסגרת הליך קולקטיבי; ושנית, על מי שנכנס להליך פשיטת רגל להתנהל באופן שקוף, וכחלק מהליך הפיקוח עליו ועל הוצאותיו מוצא כנגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ. הנכנס לשערי בית משפט של פש"ר נהנה מיתרונות, אולם ידע, כי מעתה, מספר זכויות המוקנות לאדם מן השורה נפגעות במידת מה, ובין היתר זכותו לצאת מן הארץ, כחלק מחובות החייב להתנהל עפ"י אמות מידה "לא פזרניות" לתועלת נושיו עד אשר ימצה את ההליך בניסיון להבריאו מחובותיו. מדובר בחלק ממערכת איזון האינטרסים של הנושים ושל החייב והאינטרס החברתי בדבר חובת חייבים בהליך פש"ר לנהוג באופן שיגרום להצלחת ההליך ולהגשמת מטרתו .

7.על כן, בבוא בית המשפט לשקול בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ עליו לשקול מספר אינטרסים; ראשית, מטרת הנסיעה, שהרי שונה נסיעה לשם קבלת טיפול רפואי מנסיעה לשם נופש על חשבון אחר, ושונה נסיעה זו מנסיעה שיש בה כדי להכניס כספים לקופת הפש"ר; ושנית, על בית המשפט לשקול מידת הנזק שייגרם לנושים ולאינטרס החברתי אל מול הנזק שייגרם לנושה – מעין מאזן נוחות בין האינטרסים המנוגדים של המעורבים.

8.בבואי לשקול את האינטרסים הנ"ל מצאתי, כי מאחר ומדובר בבקשה לשם ביצוע מצווה דתית, ראוי להיעתר לבקשה, אולם ראיתי להתנות קבלתה בהפקדת סך 5,000 ₪ בקופת בית המשפט. יש לזכור כי אף שאין מדובר בנופש, גם ב-"פיקוח נפש" לא עסקינן, כי אם בקיום משאת נפש –עלייה לקברו של צדיק, מנהג שניתן לקיימו, לאו דווקא במהלך הליכי פשיטת הרגל.

9.על כן, בכפוף להפקדת סך 5,000 ₪ ולאחר הגשת אישור המנהלת המיוחדת כי הומצאו הערבויות המקוריות וספחי ת"ז של הערבים וכן אישורהּ לפיו הערבים ממלאים אחרי הנחיות הכנ"ר (משתכרים בשלושת החודשים האחרונים מעבר לסך 7,000 ₪ ולא מתנהלים כנגדם תיקי הוצאה לפועל) אורה על ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ בתקופה המבוקשת.