פש"ר 47201-05-12 בנק אוצר החייל בע"מ נ' חיים ואח'

1.לאחר שהתקיים ביום 02/11/14 דיון בבקשת החייב למתן צו הפטר מותנה, הגיש עו"ד מועתז ג'אבר, ב"כ חברת משיח ובניו ייבוא ושיווק מוצרי צריכה בע"מ (להלן: "הנושה"), בקשה לביטול ההחלטה מיום 02/11/14 ולחיובו של עו"ד ליאור מזור (להלן: "הנאמן") בהוצאות אישיות לטובת הנושה, עקב הטעיית הנושה והטעיית בית המשפט.

2.הנושה נימקה בקשתה בטענה, כי בישיבת בית המשפט מיום 11/09/14 נקבע הדיון בבקשת החייב למתן צו הפטר מותנה ליום 22/10/14. לטענת הנושה, התייצב מנהלה ובא כוחה לדיון, ואולם, רק לאחר שהתייצבו במועד הקבוע לדיון, נתברר לב"כ הנושה, כי הדיון נדחה.

לטענת ב"כ הנושה, לא הודיע לו הנאמן, חרף פניותיו, אודות המועד הנדחה, ובבוקר הדיון, משקיים שיחה טלפונית עם ב"כ הנושה, מסר הנאמן, כי הודיע לנושים על דחיית הדיון וטען כי אף היה בידי ב"כ הנושה לברר את המועד הדחוי שנקבע לדיון בבקשת החייב.

ב"כ הנושה חזר וטען, כי גרסת הנאמן, לפיה היה ביכולתו של ב"כ הנושה לברר את המועד הנדחה וכן כי המידע שמסר הנאמן לבית המשפט אודות ההודעה שנשלחה לנושה על דחיית הדיון הינו בבחינת "שקר גס הזועק לשמיים", המחייב היעתרות לסעד המבוקש.

3.בתגובה שהגיש הנאמן ציין הנאמן, כי הודעה על מועד הדיון הנדחה הועברה גם הועברה לידי ב"כ הנושה באמצעות הפקס בבוקר יום 30/10/14, כך שלא הייתה מניעה כי ב"כ הנושה יתייצב לדיון שנקבע.

זאת ועוד, הנאמן ציין, כי מפניית ב"כ הנושה למשרדו ואליו בבוקר הדיון, פנייה שהייתה מלווה באיומים, עלה, כי הלה היה מודע למועד הדיון הנדחה.

עוד ציין הנאמן, כי היה באפשרותו של ב"כ הנושה לברר את מועד הדיון הנדחה, באמצעות מערכת נט המשפט, ולא הייתה, אפוא, מניעה, כי יתייצב לדיון.

הנאמן ציין, כי גם לגופו של עניין, אין מקום להיעתר לבקשה לביטול ההחלטה. הנושה הוא אחד מ-29 נושים, כאשר 27 נושים אחרים לא הביעו התנגדות לבקשה. זאת ועוד, לו חפץ הנושה להגיש התנגדות לבקשת ההפטר, שמורה הייתה לו הדרך לעשות כן ולהגיש התנגדותו 3 ימים לפני המועד שנקבע, ואם לעמדתו המועד הקובע הינו יום 22/10/14, היה עליו להגיש התנגדותו 3 ימים טרם מועד הדיון הנ"ל.

הנאמן הוסיף וטען, כי במסגרת בקשת ההפטר המותנה הציע החייב לנושיו הקדמת תשלום שווה ערך להיוותרות החייב משך 34 שנים בהליך, תמורה ראויה והולמת, מה גם שהנושה אינו מצביע, ולו ברמז, על חלופת גבייה כלשהי מהחייב או על פתרון גבייה טוב מזה שהושג במסגרת ההחלטה.