פש"ר 46368-06-15 קרוצ'י נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

1.לפני בקשת המבקשת לקציבת מזונות בנם הקטין שלה ושל המשיב 1 (להלן: "החייב"), וזאת ע"פ סע' 128(א) לפקודת פשיטת הרגל.

2.לחייב ניתן צו כינוס על נכסיו ביום 22.7.15.

3.ביום 7.1.2009 ניתן פסק דינו של בית הדין הרבני במחוז ירושלים, במסגרתו אושר הסכם גירושין מיום 17.12.08, לפיו התחייב החייב לשלם סך של 1,500 ₪ למזונות בנו.

4.מהנתונים שהומצאו על ידי המבקשת עולה כי היא עובדת ברכבת ישראל ומשתכרת סך של כ- 5,850 ₪ נטו לחודש.

5.המבקשת הגישה בקשתה לקציבת מזונות ביום 15.12.15 ובה היא מבקשת להעמיד את סכום המזונות שייקצב על הסך של 1,500 ₪ - כפי שנקבע בהסכם הגירושין אשר אושר על ידי בית הדין הרבני.

6. החייב לא הגיש תגובה מטעמו על אף העברת הבקשה לידיו ולידי באת כוחו, כמו גם תגובת המנהל המיוחד.

7.מהנתונים המצויים בתיק עולה כי החייב עוסק בתיווך נדל"ן ומשתכר סך שבין 4,000 ל– 5,000 ₪ לחודש. ביום 18.10.15 אף הותר לחייב לעסוק כעוסק מורשה, על מנת להתקדם למשרת ניהול משרד אשר הוצעה לו.

החייב טרם נחקר ע"י המנהל המיוחד והוא נדרש לשלם לקופת פשיטת הרגל סכום חודשי בהיקף של 350 ₪.

8.המנהל המיוחד סבור כי הסך של 1,500 ₪, אשר התבקש על ידי המבקשת הינו סביר וראוי לתשלום מזונות הקטין.

9.סע' 128 (א) לפקודת פשיטת הרגל קובע:

"לפי בקשתו של אדם שמגיעים לו מפושט הרגל על פי פסק דין מזונות שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, רשאי בית המשפט להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי פושט הרגל או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון."

לפי סעיף 128 (ב) לפקודה, הקצבה לפי סעיף קטן א דינה כדין תשלום על פי פסק הדין (בע"מ 3897/11 פלוני נ' פלונית (2011)).

בפש"ר (ת"א) 1831/00 פלונית נ' פלוני (2004) הובהר כי -

"סעיף 128 מהווה חלק ממערכת דינים מיוחדת, שעניינה התווית מעמדם המיוחד של דמי המזונות מחד גיסא, ואיזון בינו לבין צרכיהם של הנושים ה"חיצוניים", אשר הנאמן פועל בשמם, מאידך גיסא, הסעיף מהווה מעין פתרון זמני, המאפשר לבית המשפט לקצוב סכומים מהקופה באורח מיידי לטובת בן-משפחת החייב, במזונותיו הוא חב. זאת, כאשר יתרת ההגנה על נושא המזונות מושגת על-ידי מתן דין קדימה לחובות אלו, ועל-ידי ההוראה היחודית, המונעת את תחולת ההפטר על חוב המזונות, על כל המשתמע מכך".

10.אשר לדרך בה שוקל בית המשפט של פשיטת רגל את הבקשות לפי סעיף 128 הובהר כי האיזון בין הצרכים המתחרים נשקל בבית המשפט של פשיטת הרגל בצורה אחרת מהדרך בה הוא נשקל בבית המשפט שקבע את המזונות.

על בית המשפט לפשיטת רגל "למצוא את נקודת האיזון הראויה בין האינטרסים של הזכאי למזונות, של נושי החייב ושל החייב עצמו" (ע"א 8993/04 פלונית נ' פלוני (2007)).

במסגרת איזון זה על בית המשפט ליתן דעתו למספר רב של נתונים ושיקולים לרבות היקף חובותיו של החייב, סכום המזונות שעל החייב לשלם מידי חודש, הסכום המצוי בקופת הכינוס, הכנסותיו של החייב, והוצאותיו.