פש"ר 44998-04-13 אמארה נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה ואח'

המנהל המיוחד הגיש חוות דעת המתנגדת להכרזתו של החייב. לחייב ניתן צו כינוס לאחר שהצהיר על חובות בסך כ – 450,000 ₪ ל – 13 נושים, הוגשו נגדו 5 תביעות חוב על סך כ- 400,000 ₪.

גרסת החייב להסתבכות בחובות :

עבד במסעדה שבבעלות הוריו וכשאלה נקלעו לקשיים כספיים אפשר להם לנהל את העסק מחשבונו הפרטי ולהשתמש בהמחאות שנמשכו מחשבונו לביצוע תשלומים שונים. לאחר שהתגלע סכסוך בין הוריו והם נפרדו, המשיך החייב לעבוד בעסק אצל אמו, אך כיוון שהעסק אינו רווחי הוא עובד במשרה חלקית בלבד. החייב מתגורר אצל אמו, נשוי, אב לשניים.

המנהל המיוחד הגיע למסקנה, לאחר חקירת החייב, כי החייב אינו משתף פעולה כמתחייב, אינו מתנהל בשקיפות. המנהל המיוחד לא התרשם מאמינותו בכל הנוגע להתנהלותו הכלכלית האמיתית. לעניין יצירת החובות, אישר החייב בפני המנהל המיוחד כי הוא חתם על פנקסי שיקים "על החלק" ומסר אותם לאביו שעשה בהם שימוש ומילא את הפרטים כרצונו, כולל סכום, מוטב ותאריך פירעון.

המנהל המיוחד מצביע על ממצאים שונים בחקירה, שהביאו אותו למסקנה שהחייב מתנהל בהליך בחוסר תום לב ולא הוכיח כי יצר את החובות בתום לב:

א. החייב לא צירף אסמכתאות כלשהן להוכחת ההוצאות להן הוא טוען.

ב.כאשר נשאל החייב איזה טלפון הוא מחזיק, השיב כי הוא מחזיק אך ורק בטוקמן שמספרו 0525771003 ולאשתו אין טלפון [עמ' 1 לפרוט' החקירה]. המנהל המיוחד הבחין כי החייב מחזיק בידיו מכשיר איפון ולא טוקמן וכנשאל לגבי המכשיר, השיב שהמכשיר לא שלו, זה האיפון של אמא שלו שעזרה לו ונתנה לו אותו. כנשאל מה מס' הפלא' של האיפון שהוא מחזיק, אמר "אני לא זוכר את המס'. כשנשאל מה מס' הפלאפון של האמא, השיב "לא זוכר". כנשאל אצל מי הפלא' הנייד שלו השיב "אצל אשתי".

המנהל המיוחד התקשר למס' הפלא' שאותו מסר החייב כמס' הטוקמן נשמע צלצול במכשיר הפלא' שהחזיק החייב בידו, כאשר שניות ספורות לפני כן טען שהטלפון הזה נמצא אצל אשתו.

כשהסתבך החייב בתשובותיו הוא סירב להשיב לשאלות נוספות, כמפורט בסעיף 30(ה) לחוות הדעת.

ג.נמצאו סתירות בגרסתו של החייב באשר לעבודה שהוא מבצע כשכיר. החייב הצהיר שהוא עובד כמלצר ואילו כשנשאל בחקירתו טען שהוא עובד רק בעבודות ניקיון. החייב טען שהעסק לא רווחי כלל, אך מתברר שלא רק שהוא עובד בעסק יחד עם אמו, אלא גם אחיו עובד בעסק.

ד.החייב טען שהסתבך בחובות לאחר שהעסק של הוריו נקלע לקשיים, אך התברר שהוא צבר את חובותיו מיד עם פתיחת העסק, בשנת 2003.

כאמור, המנהל המיוחד הגיע למסקנה שהחייב אינו אמין ושיתוף הפעולה היה חלקי ביותר, ועל כן, הגיע למסקנה שהסתבכותו הכלכלית ארעה שלא בתום לב.

המנהל המיוחד מציין כי ניתן היה לזקוף לזכותו של החייב את העובדה שמדובר בחובות ישנים, אך התנהלותו של החייב במהלך ניהול ההליך, כאשר נמנע מלגלות את כל הנתונים העובדתיים והתחמק מהמנהל המיוחד, לא ניתן להיעתר לבקשתו.