פש"ר 4497-05-16 שגבייב נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

1.בפניי בקשה להורות על עיכוב או ביטול ביצוע פקודת מאסר חלף קנס, אשר הוצאו כנגד החייב. עפ"י החייב, ביום 18.9.2016 נשלחו לחייב ע"י המרכז לגביית קנסות שלוש הודעות "בטרם הוצאת פקודת מאסר חלף קנס" שהוטלו עליו בשלושה גזרי הדין שלהלן:

א.גזר דין שניתן בת.פ 2211-08-12 מיום 5.2.2013 (סכום הקנס בתוספת ריבית פיגורים

עומד ע"ס 2,557 ₪)

ב.גזר דין שניתן בת.פ 353-04-09 מיום 30.4.2009 (סכום הקנס בתוספת ריבית פיגורים

עומד ע"ס 3,312 ₪)

ג.גזר דין שניתן בת.פ 956-12-08 ביום 7.10.2009 (סכום הקנס בתוספת ריבית פיגורים

עומד ע"ס 3,304₪).

2.ביקשתי תגובת בעלי התפקיד (המנהלת המיוחדת והכנ"ר) עד ליום 27.11.2016. המנהלת המיוחדת הגישה תגובה, בגדרה לא התנגדה לעכב את ביצוע פקודת המאסר.

3.על פי סעיף 69(א)(1) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"), עיכוב הליכח שהוטל על החייב במשפט פלילי לפני מתן צו הכינוס הוא חוב בר-תביעה (בניגוד לקנס שהוטל לאחר צו הכינוס שאינו בר-תביעה), שצו הפטר אינו מפטירו. על כן המדינה תוכל אך להגיש בגינו תביעת חוב ותהא זכאית לקבל דיבידנד, ככל נושה אחר (ראו: רע"פ 1296/11 טוביאנה נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 17.4.11), וככל שלא תגבה את מלוא סכום הקנס – תוכל לפעול לגביית היתרה לאחר שיסתיימו הליכי פשיטת הרגל (ראו: ע"א 1685/14 דרור סדן נ' פנינסולה נכסים בע"מ (20.01.2015). מאידך גיסא, אין המבקש רשאי, וגם אסור לו, לשלם את הקנס למדינה, משום שהתשלום ייחשב במקרה כזה כהעדפת נושים בלתי מותרת (ראו: בש"פ 373/89 א' שטיין נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 7.8.1989) ולפיכך, אם נקבע בגזר הדין מאסר בשל אי תשלום הקנס, לא יהא ניתן להפעילו (ש' לוין וא' גרוניס, פשיטת רגל (מהדורה שלישית, תש"ע) 120).