פש"ר 44828-08-16 כליפה נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'

 החייב הגיש בקשה להסדר נושים לפי סעיף 19 א' לפקודת פשיטת הרגל. בבקשתו דיווח החייב על 40 נושים ועל חובות בסכום כולל של 6,390,466 ש"ח. כמו כן, החייב התחייב, בהתאם לפקודה לשלם סך של 30% מגובה החובות לפחות שאינם בגדר חוב מובטח.

30% מחובותיו המוצהרים של החייב מהווים כ- 2 מיליון ש"ח, וזאת מבלי לבחון האם קיימים חובות מובטחים או חובות בדין קדימה.

לאור זאת, קבעתי כי על החייב להפקיד דמי רצינות בגובה 100,000 ₪ כתנאי לעיכוב ההליכים וכן כי יהיה עליו לשלם בהתאם לצו תשלומים שייקבע עד לאישור ההסדר.

לצורך קביעת צו התשלומים הוריתי לנאמנת הזמנית לבחון את נתוניו של החייב ולהודיע מהו גובה התשלום החודשי שיש להשית עליו.

הנאמנת הזמנית טענה כי לפי דוח רווח והפסד לשנת 2015, הכנסתו החודשית של החייב הנה בשיעור של כ- 94,935 ש"ח בממוצע. לפיכך, הומלץ על ידה להעמיד צו התשלומים החודשי על סך של 8,000 ₪ בחודש.

בהחלטה מיום 1/9/2016 קיבלתי המלצת הנאמנת הזמנית וקבעתי כי על החייב לשלם מדי חודש סך של 8,000 ₪, וזאת עד לאישור ההסדר ולטובתו.

בתגובה הגיש החייב בקשה להפחתת דמי הרצינות לסך של 15,000 ₪ והעמדת צו התשלומים החודשי על סך של 1500 ₪ בלבד.

טענת החייב הנה כל החובות הנם חובות ישנים ולאחר בדיקת תביעות החוב, סביר כי גובה החובות יוקטן לאין שיעור. כמו כן, נטען, כי אין לחייב כל נכסים זולת דירת המגורים בה מתגוררת כיום גרושתו. החייב טען, כי בניגוד לטענת הנאמנת הזמנית, מדו"ח רווח והפסד עדכני ביחס לחייב עולה כי הוא מצוי היה בהפסד של למעלה מ- 30 אלף ₪.

הנאמנת הזמנית הגישה תשובה לתגובת החייב ובה עמדה על בקשתה להעמיד את צו התשלומים על סך של 8000 ₪ בחודש, אולם הסכימה להקל על החייב ולהעמיד דמי הרצינות על סך של 50,000 ₪.

לאחר שעיינתי בבקשת החייב ובתגובת הנאמנת הזמנית, איני רואה מקום לשנות מהחלטתי, הווה אומר, איני רואה מקום להורות על הפחתת גובה דמי הרצינות שנקבעו על סך של 100,000 ₪, כמו כן, איני רואה מקום להורות על הפחתת צו התשלומים שנקבע על סך של 8000 ₪ בחודש.

כאמור, חובותיו של החייב הנן בסכום של למעלה מ- 6 מיליון ₪ והוא מציע לשלם 30%, דהיינו, כ-2 מיליון ₪. אין זה עולה בקנה אחד עם בקשתו של החייב להעמיד את די הרצינות על סך 15,000 ₪ ואת התשלום החודשי על סך 1500 ₪, נדונה לדחייה. אם אין בידי החייב לשלם סכומים אלה, והואיל והוא אינו מוסר את המקורות הכספיים לביצוע ההסדר העתידי, סביר להניח כי לא יהיה בידו לעמוד בהסדר כאמור.

איני רואה כל הצדקה לאפשר לחייב לזכות בעיכוב הליכים בתואנת הצעת הסדר, בעוד הוא אינו מציע כל ערובה לעמידה בהתחייבויותיו כלפי הנושים.

לכך יש להוסיף את העובדה, כי בהתאם לדו"ח רווח והפסד שהוצג לנאמנת, החייב משתכר בסכום של כ- 94,000 ₪ לחודש, ולא ברור מדוע רווח בשיעור כה ניכר תורגם להפסד בדוח העדכני שהוגש. החייב לא נימק את הפער שבין הדוח שהוצג לנאמנת לעומת הדוח שהוא עצמו הציג בתגובתו.

איני מוציא מכלל אפשרות שלאחר בדיקת תביעות החוב, יעלה כי חובותיו של החייב נמוכים מהסכום שהוצהר עליו, אולם ברור כי אין בידי הכלים לבחון טענות החייב כעת, וכל שיש לבית המשפט להסתמך עליו, הנה הצהרתו של החייב על גובה החובות שהוא חב בהן.

מה גם, שהנחת החייב לפיה חובות בגובה של למעלה מ- 6 מיליון ₪ יופחתו ויועמדו על סך של כמה מאות אלפי שקלים הנה הנחה מרחיקת לכת, שהיתכנותה נמוכה.