פש"ר 42388-03-12 ואח' סבטסקי נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'

לפניי בקשת החייבים להורות למדינת ישראל- רשות המסים, לשחרר את הכספים המוחזקים אצלה על שמם של החייבים לקופת הכינוס, ולהורות כי כספים אלו יזקפו על חשבון חוב הפיגורים, למעט סך של 3810 ₪ שאמורים לשמש את החייבת להתקנת שיניים תותבות. כן עליי להכריע בבקשתה של הנאמנת להורות על ביטול הליכי פשיטת הרגל.

לטענת החייבים, הם זכאים להחזר כספי בסך של כ- 10,000 ₪ בגין הטבת מס שהוענקה להם בשל מגוריהם בקיבוץ כרם שלום, אחד מיישובי עוטף עזה, ביחס לתקופה שבין 07/2014 -08/2015.

הנאמנת, עו"ד נורה גוטליב התנגדה לבקשה ועתרה מצידה בבקשה לביטול ההליכים בעניינם של החייבים. לטענת הנאמנת, החייבים אינם עומדים בחובותיהם על פי ההליך, לחייבים חוב פיגורים בסכום ניכר, הם אינם מגישים דוחות כדבעי ומהדוחות שהוגשו עולה כי החייבים נדרשים להוצאות מופרזות שאינן ראויות לחייבים בהליך של פשיטת רגל. כמו כן, טענה הנאמנת, כי החייבים התנהלו בחוסר תום לב במסגרת הליך פשיטת הרגל, כאשר הסתירו מהנאמנת, מהנושים ומבית המשפט נכסים שהיו ברשותם ואף מימשו את אותם הנכסים ונטלו את הכספים לכיסם, בניגוד לדין, מבלי ליטול רשות לכך.

בתשובתם טענו החייבים, כי השתמשו בכספים על מנת לשלם על מחייתם וכן על מנת לסלק חלק מחוב הפיגורים שנוצר לחובתם במסגרת ההליך דנא.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, וכפי שיפורט להלן, מצאתי כי יש להורות על ביטול ההליכים בעניינם של החייבים, לא לפני שתינתן הוראה על מימוש הכספים המגיעים לחייבים בגין הטבת המס על ידי רשות המיסים.

צו כינוס לנכסי החייבים ניתן עוד ביום 25/3/2012 והוטל עליהם צו תשלומים בסך של 1500 ₪ (ביחד).

בהחלטה מיום 21/1/2013, ובהסכמת המנהלת המיוחדת, הופחת צו התשלומים בעניינם של החייבים והועמד על סך של 800 ₪ (ביחד).

החייבים הנם בני כ- 45 שנים ולהם שני ילדים קטינים. לטענת הנאמנת, מהדוחות החודשיים עולה כי החייבים משתכרים סך של למעלה מ- 20,000 ₪, וכי לחייבים הוצאות מופרזות בנות הפחתה שאין זה ראוי שחייבים בהליך של פש"ר יישאו בהן. כך למשל, מהדוחות עולה כי החייבים נושאים בתשלום עבור טלפונים נייחים וניידים ב סך של 1180 ₪ בחודש, כלכלה בסך 4900 ₪ ל- 4 נפשות, הלבשה בסך 3000 ₪, אחזקת רכב בסך 3693 ₪ (!!!), חינוך ותרבות בסך של 2125 ₪, והוצאות רפואיות שאינן מגובות באסמכתאות בסך של למעלה מ- 1000 ₪.

אכן, יש ממש בטענת הנאמנת לפיה, המדובר בהוצאות מופרזות מאוד, שאילו היו עושים החייבים מאמץ להפחיתן, היו יכולים לשאת בתשלום גבוה עבור הנושים. לאחר הפחתת ההוצאות המופרזות, נראה כי לאור הכנסתם של החייבים, שאינה מצויה ברף הנמוך, יכולים היו לעמוד בצו תשלומים גבוה ומשמעותי יותר באורח ניכר, להטיב עם הנושים ולהביא למקסום התועלת עבורם. ואולם, כפי שיובהר להלן, החייבים לא עומדים גם בצו התשלומים הנמוך שנקבע להם.

החייב שילם 37 תשלומים מתוך 52 תשלומים נדרשים וצבר חוב פיגורים בסך של 6500 ₪. החייבת שילמה 23 תשלומים בלבד מתוך 52 נדרשים וצברה חוב פיגורים בסך של 9100 ₪.