פש"ר 41320-04-13 בנק הפועלים בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים ואח'

לפני בקשה למתן הוראות, במסגרתה עתר המבקש, בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ (להלן: "הנושה" או "הבנק"), להעביר לו כספים מקופת המנהל המיוחד בשל היותו נושה מובטח.

העובדות הצריכות לעניין

1. החייב הועסק בהסתדרות העובדים הכללית עד ליום 31.7.11. כחלק מהסכם סיום העסקתו החזיקה ההסתדרות בכספי הפיצויים של החייב בסך של 380,115 ₪.

2. ביום 3.7.13 ניתן צו כינוס לנכסי החייב. עורך הדין יששכר בר הלל מונה לשמש כמנהל מיוחד לנכסי החייב. לבקשת המנהל המיוחד ובהתאם להנחיות רשם ההוצאה לפועל הועברו כספי הפיצויים לקופת הכינוס. בשלב זה, פנה הבנק למנהל המיוחד בדרישה להעביר לו סך של 92,769 ₪ מקופת המנהל המיוחד לבנק בשל היותו נושה מובטח. לעמדתו של הבנק, החייב חייב לבנק סך של כ- 124,000 ₪ בתיקי הוצאה לפועל שנפתחו נגד החייב, כשסך של 56,302.91 ₪ מכלל החוב נוצר מהפסקת תשלומי החזר 3 הלוואות. לטענת הבנק, הוא נושה מובטח ביחס להלוואות האמורות מכוח חתימתו של החייב על הסכמי ההלוואות וכתבי ההתחייבות להחזרת הלוואות והמחאות בלתי חוזרות לניכוי המהוות שעבוד ראשון על הכספים, וחלותו של סעיף 97(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה").

3. המנהל המיוחד טען, מנגד, כי עיון בהסכמי ההלוואות מעלה כי ההוראה שנתן החייב במסגרת הסכמי ההלוואות עליהם חתם, היא לנכות "ממשכורתו" את תשלומי ההלוואה. דהיינו, כספי הפיצויים אינם מובטחים ואינם נכללים במסגרת הכספים שהחייב המחה לבנק את זכותו בהם.

4. הוסיף המנהל המיוחד וטען, כי מהתנהלות הבנק עולה, כי גם לשיטתו של הבנק, נשייתו המובטחת חלה רק על תשלומי המשכורת ולא על כספי הפיצויים שקיבל החייב ממעסיקתו, שכן הבנק לא פעל למימוש הכספים שלטענתו משועבדים לו על ידי פתיחת תיק הוצל"פ למימוש השעבוד, וזאת בעוד שכבר בשנת 2011 הפסיק החייב לעבוד.

5. עוד טען המנהל המיוחד, כי אם תתקבל טענת הבנק לפיה נשייתו המובטחת חלה על כספי הפיצויים שמציים בידי המנהל המיוחד, הרי שנשייתו חלה אך ורק על יתרת החוב בגין ההלוואות בסך של 56,602.91, ולא על ההוצאות ושכר הטרחה שחויבו בתיקי ההוצאה לפועל שפתח הבנק, שכן תיקי ההוצאה לפועל לא נפתחו למימוש הכספים המובטחים לבנק, אלא מכוח עילה שטרית.