פש"ר 38547-07-12, 38613-07-12 עמיר חב' להספקה של התאחדות האכרים בישראל בעמ ואח' נ' אוביץ ואח'

מדובר בבקשה למתן הוראות במסגרתה ביקש הנאמן, לחייב את המשיבה – ש.פ.י.ט. גידולים בע"מ (להלן : "המשיבה") לשלם לקופתו סך של 833,333 ₪ בגין השכרת שטח שהושכר לה בהסכם שכירות.

לטענת הנאמן, בהסכם שכירות שנחתם עם המשיבה שכרה המשיבה שטח של 260 דונם והתחייבה בתשלום דמי שכירות שנתיים. לטענת הנאמן מדובר בשטחים חקלאיים אשר הזכויות בהם הינן של החייב ושל בעלי זכויות נוספים, לרבות בני משפחתו , ונוכח נוסח סעיף 7 להסכם השכירות, ידעה המשיבה מלכתחילה על האפשרות שהפעילות תהיה בהפסד.

לדברי הנאמן, המשיבה מסרה לרו"ח פרדקין, ששימש כנאמן להסדר הנושים של החייב טרם מתן צו הכינוס, (וטרם כניסתו לתפקיד) , שיקים המשוכים לפקודת רו"ח פרדקין בגין שנת השכירות הראשונה. לטענתו, בהתאם לדרישתו, מסר רו"ח פרדקין לידיו את השיקים בסך כולל של 360,000 ₪ , שנמסרו על ידי המשיבה בגין דמי השכירות.

לדברי הנאמן , המשיבה התחייבה מספר פעמים באמצעות בא כוחה למסור לידיו שקים חדשים המשוכים לפקודתו בסך כולל של 360,000 ₪ וזאת תחת השקים שמסרה לפקודת רו"ח פרדקין אולם, על אף זאת הוא טרם קיבל לידיו את השיקים.

עוד הוסיף וטען הנאמן, כי במסגרת דיון מיום 30.9.13, הוארך הסכם השכירות בגין מלוא השטח עד ליום 31.12.2013 ולכן טען כי על פי התחייבות המשיבה לשלם סך של 86.666 ₪ לחודש בגין מלוא השטח שהושכר לה, ( 260 דונם ), עליה לשלם לקופת הנאמן סך של 333 ₪ לכל דונם, ובסה"כ סך של 173.333 ₪ בגין שכירות השטח כולו בחודשים נובמבר ודצמבר 2013. בהתאם לחישוב הנ"ל טען הנאמן בנוסף כדלקמן: בדיון מיום 18.11.13 גובשה הסכמה לפיה השכירות בשטח של 40 דונם שבבעלות גזע אוביץ, תוארך עד ליום 30.6.14. היינו לטענת הנאמן, דמי השכירות שעל המשיבה לשלם בגין שטח של 40 דונם לתקופה של 6 חודשים הינם 80.000 ₪.

עוד נטען כי בדיון מיום 9.12.13 גובשה הסכמה לפיה המשיבה תשכור שטח של 80 דונם בבעלות החייב, עד ליום 30.6.13, בגינם דמי השכירות הינם בסך 160.000 ₪. עוד ציין הנאמן כי באותו דיון הוסכם כי המשיבה תשכור שטח של 60 דונם בבעלות יגאל עמר עד ליום 30.3.13 ודמי השכירות שעליה לשלם בגין תקופה זו הינם בסך 60.000 ₪.

הנאמן טען כי פנה אל המשיבה בכתב ביום 6.1.14 בה נדרשה לשלם לקופת הנאמן סך כולל של 833.333 ₪ לפי הפירוט לעיל. לדבריו מכיוון שסך זה לא שולם לו ע"י המשיבה , על ביהמ"ש להורות למשיבה לשלמו.

מנגד, טענה המשיבה, כי אכן נחתם הסכם שכירות במסגרת הסדר הנושים עם החייב, אולם ההסכם הופר על ידי החייב ונציגיו באופן יסודי כך שנגרמו לה נזקים ממשיים, העולים על גובה חוב השכירות , ובגינם יש לדחות את בקשת הנאמן ואף לפסוק לטובתה פיצוי.

בין יתר טענותיה טענה המשיבה כי , היא הסתמכה על הסכם השכירות והשקיעה השקעות בנכס, אשר ירדו לטמיון, עקב אי היכולת להשלים ולהשכיר לה מלוא השטח למשך 5 שנים. לטענתה, הפגם היה בסיסי – דהיינו, הנאמן (שקדם לעו"ד פריצקי), עשה עמה עסקה בנכס שלא היה שייך לחייב ולא הייתה לו סמכות לעשות כן, וזאת מבלי לקבל אישור או הסכמה מידי הבעלים האמתיים של הנכס ותוך הצגת מצג שווא.

עוד טענה המשיבה כי, ההסכם נוסח על ידי הנאמן, כשהיא לא הייתה מיוצגת בעת החתימה עליו, ולדבריה, בהמשך התברר כי בעליהם של חלק מהשטחים שהושכרו לה, מתנגדים להשכרתם למשיבה. לטענת המשיבה, היא הסתמכה על מצג שווא של הנאמן, ובשל אותו מצג שווא, נגרמו לה נזקים.

המשיבה טענה כי אין לקבל את עמדת הנאמן, לפיה יש לחייב אותה בתשלום יחסי בהתאם לתקופת השכירות בפועל, מבלי להתחשב בכך שהשכירות תוכננה להיות לטווח ארוך הרבה יותר ומבלי להתחשב בכך שנגרמו לה נזקים כתוצאה מכך. לטענת המשיבה, ההתקשרות הייתה מכלול אחד והיא לקחה בחשבון את אפשרות הפסקתה, רק עקב החלטת בית המשפט או התנגדות הנושה המובטח, ולא עקב הצגת מצג שוא בידי הנאמן ( רו"ח פרדקין) כפי שקרה בפועל .

בנוסף טענה המשיבה, כי הנאמן לא התייחס כלל לעובדה, כי דמי השכירות שנקבעו בהסכם בסך 1,040,000 ₪ + מע"מ, משקפים דמי שכירות בגין המושכר בסך של 800,000 ₪ ומע"מ ועוד 240,00 ₪ ומע"מ לשנה בגין החזר החוב לבנק לאומי. לפיכך טענה המשיבה, שהחישוב למ"ר שונה, היות ורכיב דמי השכירות הינו בסך 800,000 ₪ בלבד וסכום זה יש לחלק ל- 12 חודשים שהם 66,667 ₪ לחודש. בחלוקת הסך שהתקבל ב- 270 דונם, יעמוד המחיר לדונם על 247 ₪. בהתאם לחישוב הנ"ל, טענה המשיבה, כי החוב בגין חודשים נובמבר ודצמבר היה צריך לעמוד על סך 133,333 ₪, התשלום בגין 40 דונם למשך 6 חודשים אמור לעמוד על סך של 59,280 ₪, התשלום בגין 80 דונם למשך 6 חודשים הינו בסך 108,560 ₪. התשלום בגין 60 דונם למשך 3 חודשים עומד על הסך של 44,460 ₪.

ביחס לתשלום 360,000 ₪ של פירעון השיקים, טענה המשיבה, בין היתר, גם כי לנאמן רשלנות תורמת בכך שלא גבה את השיקים של אחד ממנהליה יגאל עמר מלכתחילה. לאור כל האמור לעיל, ביקשה המשיבה לדחות את בקשת הנאמן.

בדיון מיום 10/7/14, הציגו הצדדים הסכמתם לכך שתינתן בידי ביהמ"ש החלטה על פי הוראות סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, לאחר הגשת סיכומי הצדדים.

לאחר שבחנתי את כתבי הטענות והסיכומים וצרופותיהם, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלבנטיים -המשפטיים והעובדתיים - ובהתאם להסכמת הצדדים שיינתן פסק דין בפשרה עפ"י סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, אני מורה כי המשיבה – חברת ש.פ.י.ט. גידולים בע"מ - תשלם לנאמן סך של 500,000 ₪ בתוספת מע"מ.

אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.