רשאידה נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

1.צו לכינוס נכסיו של החייב ניתן ביום 14.4.2015 אגב הטלת צו תשלומים חודשי בסך 1,500 ₪ לחודש. בבקשתו, הצהיר החייב על חובות הנאמדים בסך 2,031,211 ₪ ל-39 נושים. נכון ליום הגשת הדו"ח המסכם הוגשו כנגד החייב 16 תביעות חוב אשר נבדקו על-ידי המנהל המיוחד ואושר סך 1,237,710 ₪.

2.החייב לא עמד בהוראות צו התשלומים וביום 9.2.2016 הגיש בקשה לפריסת החוב בפיגור שעמד לחובתו. בבקשתו טען החייב כי הוא פוטר מעבודתו בחודש 11/2015 ומאז הוא מנסה למצוא עבודה. הגם שהוא היה מובטל לאחר פיטוריו, לא חלק החייב על חובתו לשלם סך 1,500 ₪ אולם ביקש לפרוס את החוב בפיגור באופן שישולם בתשלומים על-סך 500 ₪ אשר יתווספו לתשלום החודשי (ראו סעיף 4 לבקשה). בתגובה, טען המנהל המיוחד, כי החייב לא תמך בקשתו בכל אסמכתא. בית המשפט (כב' השופטת ע' אטיאס) הורה על העברת התגובה לתשובת החייב. החייב הגיש תשובה ובצידה בקשה להפחתת צו התשלומים החודשי, בגדרה טען כי התחתן לאחרונה, והחברה שבה עבד נקלעה לקשיים והוא פוטר בחודש 11/2015. החייב צירף מכתב פיטורין מחברת מלך האופנה בע"מ שבבעלות אחיו רשאידה עימאד. עוד טען החייב בבקשתו כי אף אשתו יצאה לחופשת לידה החל מיום 1.3.2016 לאור מצבה הרפואי (הריון) שתועד במסמכים שצורפו לבקשה. החייב צירף את אישור מעסיקה של אשתו –"רשאידה איאד פאשן 21" עסק שבבעלות אחיו רשאידה איאד.

מאחר והחייב עתר להפחתת צו התשלומים, הועברה בקשתו בשנית לתגובת המנהל המיוחד אשר התנגד למבוקש וטען כי החייב פוטר מחברה בבעלות אחיו בחודש 11/2015 אולם הוא התייצב לשלכת התעסוקה בחודש 3/2016 ושני המכתבים שצירף החייב, מכתב הפיטורין שלו מכתב היציאה לחופשה הנוגע לרעייתו הם מכתבים שמקורם- אחד, זאת לנוכח העיצוב הדומה של כותרת שני המכתבים. המנהל המיוחד אף הפנה לחקירת החייב ממנה עולה, כי אשתו עבדה בחנות אותה ניהל החייב עצמו כאשר החייב הסתבך על רקע הפעלת חנות בגדים שהקים אביו.

3.החייב התייחס לטענות המנהל המיוחד ולאחר שבית המשפט (כב' השופטת אטיאס) שקל טענות הצדדים, ביום 26.3.2016 קיבל בקשת החייב לפריסת חוב הפיגורים והורה כי הפיגור על-סך 6,000 ₪ ישולם בתשלומים על-סך 500 ₪ כאשר בית המשפט ציין בהחלטתו שהוא מקבל החלטה זו "למרות התהיות העולות מן האמור בתגובת המנהל המיוחד". בהחלטה מאוחרת מיום 29.3.2017 הורתה כב' השופטת אטיאס על הפחתת צו התשלומים לסך 250 ₪ מיום 1.4.2016 ועד ליום 1.9.2016.

4.ביום 24.4.2017 שב החייב והגיש בקשה להעברת כספים המופקדים בבית המשפט השלום בחדרה (בסך 4,000 ₪) וביקש כי יופחת צו התשלומים . בבקשתו טען הוא כי שילם את צו התשלומים החודשי "בעזרת משפחה חברים" (סעיף 4 לבקשה) אולם החל מחודש 12/2016 אינו מקיים אחר הוראות צו הכינוס . עוד נטען כי המל"ל דחה את בקשת החייב לתשלום דמי אבטלה וזאת לאחר שסבר כי לא התקיימו בינו לבין מעסיקו (חברה בבעלות אחיו בשם מלך האופנה בע"מ) יחסי עובד מעביד אמתיים (ראו כתב ההגנה שהגיש המל"ל אשר צורף לבקשה שהגיש החייב). נטען כי אשתו של החייב עובדת אצל אחיו רשאידה איאד ומשתכרת כ- 7,280 ₪. עוד טען החייב כי אינו מצליח להשתלב בעבודה והוא מבקש להפחית בשנית את צו התשלומים החודשי ולהעמידו על-סך 300 ₪.

5.הבקשה הועברה לתגובת המנהל המיוחד כחודש ימים לפני מועד הדיון בבקשת החייב להכריזו כשפוט רגל. ביום 8.5.2017 הגיש המנהל המיוחד דו"ח מסכם ובו המליץ על ביטול ההליך לנוכח חוסר תום הלב ביצירת החובות וחוסר תום לב שבו נהג החייב בהליך (על טענות המנהל המיוחד אעמוד להלן). במעמד הדיון, ביקש החייב להשיב לדו"ח המסכם בכתב ומבוקשו ניתן בידו. לאחר שהחייב עתר להארכת המועד להגשת תגובה, הוגשה התגובה ביום 30.7.2017 ולנוכח האמור בה (שגם עליו אעמוד להלן) קבעתי דיון נוסף. ביום 7.11.2017 שמעתי את הצדדים. אציין כי אותה בקשה להפחתת צו התשלומים טרם נידונה לנוכח עמדת המנהל המיוחד כי יש לבטל את ההליך ולנוכח בקשת החייב לאפשר לו להגיש תגובתו בכתב.

6.המנהל המיוחד עומד על ביטול ההליך ומספר טעמים בפיו:

א.חוסר תום לב ביצירת החובות: לטענת החייב, נסיבות הסתבכותו היו כדלקמן: החייב למד רוקחות, אולם לא עבר את הבחינה המתירה לו לעסוק בתחום למרות שניגש לבחינה מספר פעמים. על כן החל בשנת 2007 לנהל מתפרה של אביו לאחר שהחייב פתח עוסק מורשה על שמו, ובשנת 2013 החלו קשייו הכלכליים של העסק והוא קרס, לאחר שאחד מלקוחותיו לא פרע את חובו. המנהל המיוחד טען כי החייב לא הרים הנטל להוכיח את הסתבכותו.