פרסום

1.         הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של פגיעה בשוטר, לפי סעיף 215 (ב) לצו בדבר הוראות בטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009 (להלן: "הצו בדבר הוראות בטחון"), נהיגה בקלות ראש תוך סיכון הציבור, לפי סעיף 62 לצו בדבר התעבורה (יהודה והשומרון) (מס' 1310), התשנ"ב-1992 והחזקת סכין לפי סעיף 248 (ג) לצו בדבר הוראות בטחון.

ואלה הן עיקרי העובדות בהן הורשע הנאשם: ביום 07/01/12, בעת שנסע ברכב מסוג טויוטה בצומת זיף בסמוך לכפר יאטה, זיהתה ניידת משטרתית את הנאשם. כאשר הבחין בניידת, החל לתמרן את רכבו על מנת להימלט ממנה, אולם הניידת חסמה את נתיב נסיעתו. השוטר, פקד גלבוע, נעמד בחזית הקדמית של רכב הנאשם, תוך שהוא חוסם בגופו את המשך הנסיעה של הרכב, צועק ומסמן לנאשם לעצור במקומו. לפתע, החל הנאשם בנסיעה קדימה ופגע עם הרכב בגלבוע, שנפל על מכסה המנוע. לנוכח הפגיעה בחברו, ירה רס"ר נחשון שני כדורים לעבר הגלגל הקדמי של רכב הנאשם. למרות ההתרחשויות, הנאשם המשיך בנסיעה מהירה ונמלט ממקום האירוע; לאחר כ-100 מטר התנגש בחומת אבנים והחל להימלט באופן רגלי. השוטרים דלקו אחריו ותפסו אותו לאחר מרדף של כדקה.

2.         בתחילה, כפר הנאשם בכתב האישום. על מנת להבהיר את נסיבות האירוע; על כן, נשמעו עדויותיהם של שני השוטרים המעורבים. בהמשך, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו יודה הנאשם בכתב האישום שתוקן והצדדים יטענו בנוגע לעונשו. הצדדים הסכימו, כי עדויותיהם של השוטרים תצטרפנה, כנסיבות משלימות, למפורט בכתב האישום המתוקן.

בעדויותיהם, פרטו השוטרים את נסיבות האירוע: פקד גלבוע מסר כי רכבו של הנאשם התדרדר לאחור ובכך עורר את חשדם. לאחר שפנו לעברו, ניסה הנאשם להימלט מן המקום. גלבוע נעמד בצמוד למכסה המנוע של רכבו של הנאשם וחסם את נתיב נסיעתו. באותה העת, לא היה רכבו של הנאשם בתנועה. לאחר מספר שניות, במהלכן הביט הנאשם בעד, הוא התחיל בנסיעה לפנים. גלבוע נפל על מכסה המנוע ונהדף לכיוון הצד של הנהג. בהמשך, הספיק להתייצב, פתח את דלת הנהג ואחז במעיל העור של הנאשם, אשר המשיך בנסיעה ונמלט ממנו.

רס"ר נחשון הבהיר, כי האירוע התרחש ב"כביש עפר מאוד צר". הוא ירה לעבר רכבו של הנאשם, בעת שהאחרון ניסה להימלט מן המקום לאחר שביצע עבירה מסוג פשע. עם מעצרו, הודה הנאשם בטעותו והביע צער על מעשיו.

מטעם ההגנה, העיד אחיו של הנאשם, אשר סיפר על נסיבות חייו של הנאשם ועל השלכות הכליאה על מצבו האישי והמשפחתי. האח מסר, כי הנאשם כבן 47 שנים, רועה צאן ושומר חוק. הנאשם מפרנס משפחה בת שמונה נפשות, מתוכם בנו הצעיר כבן שנתיים. מאז מעצרו, מתו שש מתוך עשרים הכבשים שבעדר. שאר הכבשים סובלות מחולשה ותת תזונה.

3.         התביעה ביקשה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל ממושך, אשר יהלום את חומרת העבירות בהן הורשע, מאסר מותנה מרתיע, פסילה בפועל, פסילה על תנאי וכן קנס כספי. עיקרי טיעוני התביעה יובאו להלן:

(א)      הנאשם היה נחוש בדעתו להימלט מן המקום; הוא המשיך להימלט גם לאחר שפגע בשוטר ולאחר שנורו לעבר הרכב שתי יריות; רכבו של הנאשם נעצר רק בשל התנגשותו בחומה, והנאשם עצמו - נעצר בתום מרדף רגלי.

(ב)      פגיעתו בשוטר גלבוע לא היתה קלה, כיוון שהביאה להפלת השוטר על מכסה המנוע; לו היה נופל על הקרקע ולא על מכסה המנוע, הטעימה התביעה, תוצאות התאונה עלולות היו להיות קשות ואף קטלניות. לא זו אף זו, לאחר הפגיעה בשוטר, הנאשם לא ירד מן הרכב על מנת לעזור לו או לבדוק את מצבו אלא נמלט מן המקום.

(ג)        נהיגתו של הנאשם סיכנה את הנוסעים בכביש בכלל ואת הנוסע שהיה עמו ברכב בפרט; תמונות רכבו של הנהג לאחר התאונה מלמדות על הסיכון שנשקף מנהיגתו הפרועה.

(ד)      במעשיו ביטא הנאשם זלזול בוטא בחוק ובממונים על אכיפתו כמו גם זלזול כלפי שלום גופם וחייהם של אחרים.

(ה)      יש לראות בגילו המבוגר של הנאשם כנסיבה לחומרה, כיוון שמצופה ממנו להיות שקול בדעתו; בעניין זה, הפנתה התביעה אל ע' 5166/08 התביעה הצבאית נגד חליל רבעי.

התביעה ביקשה להסתמך על פסיקת בית המשפט העליון במקרים בהם הורשעו נאשמים בעבירות שונות של סיכון חיי הנוסעים בכביש. התביעה טענה כי המקרה דנן משתווה בחומרתו לאותם מקרים וייתכן שאף עולה עליהם, בשל הפגיעה בשוטר נטול ההגנה ותאונת הדרכים לה גרם הנאשם בנהיגתו הפוחזת. הפסיקה הוגשה לעיוני.

4.         מנגד, ביקשה ההגנה לנהוג עם הנאשם במידת הרחמים ולאפשר לו לחזור בהקדם אל בני משפחתו, כדי שיוכל לפרנס אותם. את עיקרי טיעוני ההגנה ניתן לסכם באופן הבא:

(א)    הנאשם החל את נסיעתו ממצב סטטי ופגיעתו בשוטר לא היתה קשה. לשוטר לא נגרם נזק פיזי או נפשי. לא הוכח כי הכביש שבו התנהל המרדף הוא כביש ראשי ואף לא הוכח כי נהיגתו של הנאשם סיכנה בפועל כלי רכב אחר.

(ב)    הנאשם הינו אדם שומר חוק שטעה בהפעלת שיקול דעתו; לפרנסתו, הוא מגדל כבשים ומטפל בהם כרועה צאן.

(ג)      מצבו האישי של הנאשם כפי שהתברר מעדותו של אחיו, מחייב התחשבות. בנוסף, הנאשם שבר את ידו במהלך השהייה בכלא והפחית במשקלו בשל דאגותיו למשפחתו. הסנגור אף ביקש להתחשב בעובדה שחודש הרמדאן בפתח, על מנת להקל בעונש.

(ד)    ההגנה ניהלה את המשפט באופן ממוקד והגיעה להסדר טיעון הכולל הודאה באשמה, על מנת לחסוך מזמנו של בית המשפט. מכתב האישום המתוקן נמחקו, בין היתר, העבירות של הפרעה לשוטר והפקרה אחרי פגיעה.

הסנגור התייחס לפסיקה שהוגשה על ידי התביעה, תוך שהוא מציין כי בכבישי דרום הארץ הפגיעה בשוטרים והמרדפים הפכו ל"מכת אזור" ולכן בתי המשפט שם בחרו להחמיר בענישה. בכך יש לאבחן את פסקי הדין הללו מענייננו; מדיניות הענישה המקובלת בבתי המשפט הצבאיים באיו"ש איננה דומה, היות ולא הוכח כי היקף התופעה באזור משתווה להיקפה וחומרתה באזור הדרום. מטעמים אלו, ציין הסנגור, לא הציגה התביעה פסיקה של בית המשפט הצבאי לערעורים הקובעת את מדיניות ענישה באזור. הסנגור הפנה להחלטת בית המשפט הצבאי יהודה בתיק 1009/12.