פרנקל פז אלקה ואח' נ' קאשי

החלטה

בקשה לפטור את המבקשים מהפקדת עירבון בסך של 15,000 ₪ שחיובו להפקיד בהחלטה קודמת של בית המשפט, להבטחת הוצאות המשיבים בערעור שהגישו. המשיבים מתנגדים לבקשה.

תקנות 427 ו – 428 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מורות כי בעל דין המגיש ערעור חייב לערוב להוצאות המשיב בערעור בסכום אשר יקבע על ידי רשם בית המשפט בו הוגש הערעור. תקנה 432 מסמיכה את רשם בית המשפט לפטור מערער מחובת הפקדת העירבון כולה או חלקה משיקולי צדק. בפסיקה נקבע כי על המבקש פטור מהפקדת עירבון להוכיח היעדר יכולת לשלם את סכום העירבון וכי יש לו סיכויים טובים לזכות בערעור נשוא ההחלטה בדבר הפקדת העירבון. תנאים אלה הם תנאים מצטברים. (ר' למשל: רע"א 8998/08 AL ZAFAR GENERAL CONTRACTING נגד מדינת ישראל (טרם פורסם), ניתן ביום 23.11.2008; רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (טרם פורסם), ניתן ביום 29.1.2008).

המבקשים הציגו תשתית ראייתית אשר אינה מציגה תמונה מלאה וכוללת ביחס למצבם הכלכלי הנטען. בבקשה נטען כי המבקשות 1 ו-2 אינן פעילות מזה מספר שנים וכי הן נעדרות נכסים או הכנסות. טענה זו לא נתמכה ולו בראשית ראיה. חרף היות של המבקשות 1 ו-2 חברות בע"מ החייבות בניהול ספרים, לא הוצגו בפניי מאזנים ודו"חות כספיים שלהן התומכים בטענות בדבר מצבן הכלכלי הרעוע.

מר יהודה פרנקל, המבקש 4, הצהיר כי בשנת 2002 הוכרז כפושט רגל וכי הוא מתקיים מקצבת נכות המשולמת לו על ידי המוסד לביטוח לאומי. המבקש 4 טוען כי הסכום המשולם לידיו מהמוסד לביטוח לאומי אינו מספיק למחייתו ולמחיית אשתו. הוא אינו מתייחס לשאלה האם לאשתו הכנסות כלשהן ומה גובהן. בנוסף, המבקש 4 לא ציין מה גובה הוצאותיו החודשיות והאם סכום הוצאותיו עולה על גובה הכנסותיו. המבקש 4 אף אינו מציין בתצהירו האם קיבל הפטר במסגרת הליך פשיטת הרגל, ואם כן - מתי. הוא גם אינו מפרט כיצד נוהלו נגדו הליכים משפטיים בבית משפט קמא חרף היותו – לכאורה – נתון בסטאטוס של פשיטת רגל, מדוע הליכים אלה לא עוכבו, והאם בית משפט של פשיטת-רגל התיר את המשך ניהול ההליכים הללו נגדו ככל שהיתר כזה נדרש (או מדוע לא נדרש). ככל שלא ניתן למבקש 4 צו הפטר בהתאם לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980, לא ברור גם כיצד הוא מגיש את הערעור הנוכחי מבלי שיהיה מיוצג על ידי הנאמן. הסתרת פרטים אלה מבית המשפט גובלת בשימוש לרעה בהליכי משפט ופועלת לחובת המבקשים. הדברים מקבלים משנה חשיבות נוכח העובדה שהתצהיר היחיד שהוגש בתמיכה לבקשה לפטור מאגרה הוא תצהירו של המבקש 4. יתר המבקשים בבקשה לא הגישו תצהיר מטעמם. תצהירו של המבקש 4 לאקוני וכללי. המסמכים המועטים שצורפו לבקשה אינם יוצרים תשתית ראייתית המוכיחה את טענות המבקשים בעניין דלותם הכלכלית. נתונים חדשים השופכים אור על מצבם הכלכלי של חלק מהבקשים התגלו בעיון בתשובה לתגובה (אשר הוכתרה משום-מה בכותרת "בקשה לפטור מעירבון"). עיון בתשובה לתגובה מלמד כי בשלהי שנת 2010 (כלומר סמוך לאחר הגשת הערעור) יזמו המבקשים 3 ו-5 הליכי פשיטת רגל והגישו בקשה להכריז על עצמם פושטי רגל. בעניינו של המבקש 5 ניתן צו כינוס בחודש דצמבר האחרון ועו"ד שרית בוטנסקי התמנתה כמנהלת מיוחדת לנכסיו. המבקשים לא הסבירו מדוע המנהלת המיוחדת לא צורפה להליך זה והאם הותר למבקש 5 לנהל אותו חרף היותו נתון בשלב של צו כינוס.

עיקרו של הערעור בתקיפת קביעות עובדתיות של בית משפט קמא. כידוע, בית משפט שלערעור אינו נוטה להתערב בממצאים עובדתיים. לפיכך ניתן לומר שסיכויי הערעור אינם גבוהים.

לכאורה דין הבקשה להידחות לאור האמור לעיל, אולם אני נכון להניח כי עצם קיומם של הליכי פשיטת רגל כנגד רוב המערערים שאינם תאגידים יש בו כדי ללמד, ככלל, על יכולת כלכלית נמוכה. בנסיבות אלה, חרף מחדלי המבקשים כמתואר לעיל ומחמת משקלה הנכבד של זכות הגישה לערכאות, באתי למסקנה כי אין לדחות כליל את הבקשה וראוי לקבלה בחלקה. על מנת שחסרון כיסם של המבקשים לא יחסום את גישתם לערכאת הערעור, אני מעמיד את סכום העירבון על סך של 7,500 ₪, ומאפשר למבקשים להפקידו עד 1/5/11 כולל.

לא יופקד העירבון במלואו עד אז, יידחה הערעור מיד לאחר מכן.

אין צו להוצאות בבקשה זו.

תזכורת פנימית בפניי ביום 2.5.11.

ניתנה בסמכותי כרשם היום, י"ד אדר ב תשע"א, 20 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: