פרימו ואח' נ' חזן

פסק דין

1.התביעה היא בגין לשון הרע, שלטענת התובעים פרסם כנגדם הנתבע.

2.לטענת התובעים, ביום 30/8/12 שלח הנתבע מכתב תלונה, בו גולל מסכת שקרית של עובדות שעיקרן כי התובע, יחד עם ראש המועצה האזורית דאז, פעלו בניגוד עניינים, לקחו ו/או העניקו טובות הנאה ופעלו במרמה בקשר למכרז לרכישת נכס מידי המועצה. באותו מכתב גם נטען, לטענת התובעים, כי התובעת 2 פעלה במסגרת מטה הבחירות של ראש המועצה האזורית דאז מר אילן שדה, ללא תמורה. לטענת התובעים הדבר אינו נכון ונכתב רק על מנת להכפיש את התובעים.

3.עוד נטען בכתב התביעה כי ביום 25/9/12, ערב יום הכיפורים, נשלחה הודעת דוא"ל לכלל תושבי המועצה האזורית. ההודעה נשלחה, לטענת התובעים, מכתובת הדוא"ל של הנתבע, ובה ציין הנתבע כי לאחרונה הובאו לידיעתו חשש וחשד לכאורה לשחיתות חמורה במועצה וכי פנה בעניין זה לגורמים שונים והוא מחכה לתגובתם.

באותה הודעה, כך טוענים התובעים, הבטיח הנתבע לפרסם את החשדות לאחר החגים אך בסופו של דבר אלה פורסמו עוד קודם לכן ועל ידי הנתבע, כאשר כבר ביום 1/10/12 נשלח עותק מאותה תלונה ששלח הנתבע ביום 30/8/12 וזאת לכלל תושבי המועצה האזורית ובדוא"ל. התובעים טוענים כי גם ביום 3/10/12 הפיץ נגדם הנתבע לשון הרע, בשתי הודעות דוא"ל שהפיץ לכלל תושבי המועצה האזורית ובהן שב וחזר על טענותיו וחשדותיו כלפי התובעים.

4.לטענת התובעים, כל הפרסומים האלה עולים כדי פרסום לשון הרע והם דורשים לחייב את הנתבע לפצותם, בגין כל אחד ואחד מהפרסומים האלה, בסכום של 100,000 ₪. הסכום המצטבר של הפיצוי שדורשים התובעים בגין הפרסומים האלה הוא 800,000 ₪ ,ובנוסף הם עותרים לחייב את הנתבע בפיצוי עונשי בסכום של 250,000 ₪.

סה"כ הוגשה לכן התביעה על סכום של 1,050,000 ₪.

5.הנתבע מכחיש את כל טענות התובעים.

לטענתו, חלק מהפרסומים הנטענים אמנם נעשו על ידו, ואולם, החלק האחר כלל לא נעשה על ידו ואין לו כל ידיעה מי עשה את הפרסום.

לטענת הנתבע, הפרסומים שנעשו על ידו חוסים תחת ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע ויש לדחות לכן את התביעה נגדו.

לטענתו, התביעה הוגשה בחוסר תום לב ותוך שימוש לרעה בהליכי בית המשפט כשהתובעים מנסים להשתיקו בניסיון להשפיע כך על תוצאות הבחירות המקומיות שהיו בסמוך למועד הגשת התביעה.

6.מטעם התובעים העידו התובעים עצמם ומטעם הנתבע העיד הוא בעצמו. לבד מעדויות אלה לא הביאו הצדדים עדים כלשהם.

לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים ושבתי ועיינתי בתיק בית המשפט על כל החומר המצוי בו, הגיעה העת ליתן את פסק הדין.

המצב המשפטי

7.כבר נפסק כי הדין העולה מחוק איסור לשון הרע מאזן בין שתי זכויות אדם מרכזיות, שאינן מוחלטות:

זכות היסוד לשם טוב, מחד, וזכאות היסוד לחופש הביטוי מאידך.

ע"א 4534/02 רשת שוקן בע"מ נ' הרציקוביץ, פד (חוז) 558, 565.

ע"א 214/89 אבנרי נ' שפירא, פד' מג (3) 840,860.

ע"א 9462/04 מורדוב נ' ידיעות אחרונות בע"מ.

8.בבואינו לאזן בין הזכות לשם טוב של הנפגע אל מול הזכות לחופש ביטוי של המפרסם, תיבחן, בין היתר, שאלת זהותו של הנפגע. מקום בו הנפגע מהביטוי הוא איש ציבור או דמות ציבורית, יהווה הדבר משקל יתר להרחבת הזכות לחופש הביטוי אל מול זכותו של איש הציבור לשם טוב.