פריידין נ' אושרי

פסק דין

1.הצדדים היו שותפים ובעלי מניות בחלקים שווים בחברת "המון שמח בע"מ" (להלן: "החברה") אשר הפעילה שני ברים בתל אביב.

הצדדים ביקשו לפרק את השותפות ובהתמחרות שקיימו, רכש הנתבע את מניותיו של התובע תמורת הסך של 255,555 ₪.

בתאריך 10.8.11, חתמו הצדדים על הסכם המסדיר את פירוק השותפות, העברת המניות ושחרורו של התובע מכל הערבויות והבטחונות האישיים שנתן לטובת החברה כלפי צדדים שלישיים, (להלן: "ההסכם").

2.המחלוקת שבין הצדדים מתמקדת בסעיף 39 להסכם הקובע כדלקמן: "צד ב' (הנתבע) מתחייב כי תוך ולא יאוחר מ- 60 ימים ממועד חתימת הצדדים על הסכם העברת מניות זה, יפעל כדי לפטור ולשחרר ולהחליף את צד א' (התובע) מכלל הערבויות האישיות והביטחונות בהן התחייב צד א' באופן אישי בעבור פעילות החברה...".

סעיפים 40-42 קבעו במפורש שחרור מערבויות בבנקים, אצל ספקים ואצל משכירי הנכס.

בכל אחד מהסעיפים 39-42 נקבע "סעיף זה הינו סעיף יסודי אשר הפרתו על ידי צד להסכם זה מהווה הפרה יסודית של ההסכם".

בסעיף 58 להסכם קבעו הצדדים פיצוי מוסכם במקרה של הפרת תנאי יסודי בסך של מאה אלף ₪, ללא צורך בהוכחת הנזק.

3.התובע תובע את סכום הפיצוי המוסכם ובנוסף נזק ללא ממוני בשל אי נוחות, טרדה ועוגמת נפש בסכום מוערך של 25,000 ₪.

התובע טוען כי בפרק הזמן האמור בהסכם היה על הנתבע להמציא לו אישורים של צדדים שלישיים לפיהם שוחרר מערבויותיו ומהחיובים האישיים שנתן לטובת החברה.

לשיטתו של הנתבע פרק הזמן של 60 ימים שנקבע בהסכם אין הכוונה כי עליו להמציא את האישורים בפרק זמן זה, שכן אין הדבר הגיוני, מנוגד לניסיון החיים והשכל הישר שכן מדובר במוסדות ובגופים שאין לו שליטה עליהם.

4.הנתבע טוען כי מאז חתימת ההסכם פעל ללא לאות מול הבנקים, העירייה, הספקים והמשכירים לקבלת מסמך שישחרר את התובע מערבותו, תוך שמעדכן את התובע על בסיס כמעט יומי לגבי טיפולו בעניין.

הנתבע מציג חילופי מכתבים המעידים על פעולותיו להשגת הפטורים לתובע ובסופו של דבר השיגם בפרק זמן של תשעה חודשים, שזהו זמן סביר כהוראת סעיף 41 לחוק החוזים (חלק כללי).

5.בדיון שהתקיים בתאריך 24.9.12, הודיעו ב"כ הצדדים כי חלק מהערבויות של התובע הוחזרו לו והאחרים יוחזרו עד סוף חודש אוקטובר, ולאחר מכן הסכימו כי ביהמ"ש יפסוק על דרך הפשרה לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) מה יהיה סכום הפיצוי אותו ישלם הנתבע לתובע.

עוד הסכימו הצדדים כי מסגרת הפסיקה בפשרה תהיה לא יותר מ- 100,000 ₪. ההסכמות אושרו בהחלטה בדיון האמור.

בהמשך הגישו הצדדים הודעה לפיה לא עלה בידם להגיע לפשרה במסגרת הליך גישור וטרם מתן פסק דין בפשרה, בקשו להגיש סיכומים בכתב שהוגשו בפועל על ידי ב"כ הצדדים.

6.לאחר שעיינתי בכל כתבי הטענות והמסמכים ושקלתי את טענותיהם של ב"כ הצדדים בסיכומים, לרבות עקרון הפשרה אשר בבסיס ההסדר הדיוני, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 25,000 ₪ שישולם עד ליום 15.3.13.

ככל שלא ישולם הסך הנ"ל במועד הוא ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 21.3.12 ועד לתשלום בפועל.

בנסיבות ולאור ההסדר, יישא כל צד בהוצאותיו ובשכר טרחת עורך דינו.

המזכירות תחזיר לב"כ התובע את אגרת התביעה, בהתאם לתקנות.