פריד ואח' נ' מרציאנו ואח'

פסק דין

תביעה לתשלום סך של 120,925 ₪ שהוגשה על ידי התובע, עמיר פריד כנגד

הנתבעים לאה ושמעון מרציאנו. כפי שפירט התובע בתביעתו הינו בעלי דירה מס' 23 ברח' אהוד מנור 18 בנתניה. הנתבעים היו בעלי הזכויות בדירה המצויה מעל דירת התובע, דירה מס' 27. התובע קיבל החזקה הפיזית בדירה מהחברה הקבלנית שבנתה הבנין רק ביום 1.3.10.

ביום 30.4.10 הגיע התובע לדירה ומצא שהדירה הוצפה במים אשר זרמו מדירת הנתבעים. התובע פנה לדירת הנתבעים ואף פנה במקביל לחברה הקבלנית אשר שלחה איש מקצוע לתקן התקלה. לאחר מספר ימים שוב הבחין בזרימת מים מדירת הנתבעים לדירתו ושוב פנה לחברה הקבלנית שתתקן הבעיה. הנתבעים סירבו לאפשר לתיקונים בדירה ועל כן נגרם נזק לדירה. רק בחודש אוקטובר 2010 ניתן היה לבצע עבודות צבע בדירת התובע. כן נגרם נזק למערכת החשמל בדירה. דירת התובע עמדה במשך חודשים רבים ריקה ולא ניתן היה להשכירה. כן נגרמו לתובע הוצאות רבות. משכך הגיש תביעתו לתשלום שכר דירה מיום ההצפה ועד ליום השכרת הדירה – 1.5.11. סך של 75,074 ₪. כן תבע התשלום לועד הבית וארנונה עבור התקופה, ונזקים שנגרמו לרכוש בדירה. עוד תבע סך של 10,000 ₪ עוגמת נפש והוצאות.

הנתבעים בכתב הגנתם טענו שהנזק בדירת התובע לא נגרם באחריותם אלא באחריות החברה הקבלנית שאף תיקנה הנזקים. כן הוגשה על ידם הודעת צד ג' כנגד החברות הקבלניות שבנו הבניין: חברת ר. נאור בניה ויזמות בע"מ וכן ת. יצחק בניה ויזמות בע"מ.

החברות הקבלניות טענו בכתב הגנתם להודעת צד ג', כי קיבלו הודעה מהתובע על נזילת מים מדירת הנתבעים, הם שלחו מיידית איש תיקונים שאיתר מקור הנזילה ותיקן אותה. השוכרים מטעם הנתבעים הם שעיכבו את צד ג' בביצוע התיקונים לרבות סירובם לאפשר הרמת כל הריצוף בדירת הנתבעים על מנת הוציא את החול הרטוב.

דיון משפטי:

האם קיימת אחריות הנתבעים בנזק התובע? אין מחלוקת שהנזילה הינה מדירת הנתבעים אולם עדיין השאלה הינה האם הינה באחריותם?

בהתאם לסעיף 41 לפקודת הנזיקין על הנתבע מוטלת החובה להוכחת הטענה שלא התרשל כאשר התובע לא יכול היה לדעת מהן הנסיבות שהביאו למקרה שהביא לנזק, וכאשר הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע שליטה מלא עליו. מהראיות בתיק זה עולה בבירור שההצפה בדירת התובע הגיעה מדירת הנתבעים. כך הצהיר השוכר אליעזר בר מטעם הנתבעים. (ראה סעיפים 2-5 לתצהירו). גם מר גרגורי רוזין נציג צד ג' הצהיר באופן דומה (ראה סעיף 3 לתצהירו).

בהתאם לסעיף 41 אם נמלט דבר העשוי להזיק מנכסו של הנתבע, הנתבע מוחזק כרשלן עד שלא יצא ידי חובת ההוכחה המוטלת עליו עפ"י הפקודה להוכיח שלא התרשל.

התובע בסיכומיו קובע שעד היום אינו יודע מה היתה הסיבה שגרמה להצפה בדירתו מדירת הנתבעים. הנסיבות שגרמו לנזק הינן בדירת הנתבעים ומשכך ברור הוא שלתובע אין כל ידיעה מדוע נזלו מים לדירתו. מקור ההצפה הינו בדירת הנתבעים כפי שפירטתי לעיל.

הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבעים שליטה מלאה עליו, שכן צינורות המים שבדירת הנתבעים הינם בשליטתם המלאה והגמורה. העובדה שהדירה מושכרת לגורם שלישי אין בה כדי ליצור גורם זר מתערב.

אירוע הנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבעים התרשלו שכן עצם התרחשות הנזילה מצינורות שאמורים להיות תקינים ושלמים היא הנותנת שנתקיים כשל בשמירת הנתבעים על רכושם.

אין חולק על כך שמים שנמלטו יכולים להזיק ועל כן מוטלת החובה על הנתבעים להוכיח שלא התרשלו בדרך טיפולו במי הנזילה.

הנתבעים לא הוכיח כלל שלא התרשלו ולא הציגו כל חוות דעת מקצועית לכך. מנגד עסקינן בבנין חדש, עדיין בתקופת האחריות כאשר בהתאם לחוק המכר על הקבלן מוטלת האחריות לתיקון כל הליקויים שנגרמו עקב מחדליו ו/או עקב ליקויי בניה.

החברות הקבלניות ראו עצמן כאחראיות לנזק התובע כאשר עולה מחומר הראיות שלמחרת היום כבר נשלח איש מקצוע מטעמם לאתר הליקוי ואף לתקנו, ובהמשך כל עבודות התיקונים בוצעו על ידי החברות ולא ע"י הנתבעים.

אם סברו צדדי ג' שהן אינן אחראיות כלל לנזק מדוע עמלו לתקנו? מדוע לא התנערו מחובתן? אין זאת שהבינו שהאחריות לנזק מוטלת על כתפיהן.

מאחר ונשלחה הודעת צד ג' על ידי הנתבעים לחברות הקבלניות ולאור האמור לעיל סבורני שהאחריות לנזקי התובע מוטלת על כתפי צד ג'.

מתי נודע לנתבעים על הנזילה בדירת התובע?

כעולה החומר הראיות בדירת הנתבעים התגוררו אותה עת שוכרים. אומנם אירוע הנזילה אירע ביום 30.4.10 אולם התובע שלח מכתב לנתבעים אודות האירוע רק ביום 29.6.10 (ראה נספח ג' לתצהירו). האם הנתבעים ידעו קודם לקבלת המכתב אודות אירוע הנזילה? הנתבעת העידה וחזרה והעידה שרק לאחר קבלת המכתב מהתובע ידעה אודות הנזילה וכי השוכרים כלל לא עדכנו אותה אודות המצב בדירה (ראה עמ' 11 שורות 6-11). חיזוק לעדותה מוצאת אני בעדות הדייר מר אליעזר בר אשר אף הוא העיד שלא יידע כלל את הנתבעים, בעלי הדירה אודות אירוע הנזילה.