פרי נ' ועד הישיבות בארץ ישראל

החלטה

התנאים להגשת תביעה לפי סדר דין מקוצר נקבעו בתקנה 202(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בזו הלשון: "תביעות על סכום כסף קצוב... הבאות (א) מכח חוזה או התחייבות... ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב".

דומני שהמילה "עליהן" חייבת בנסיבות אלה להתייחס ל"תביעות", ולפיכך להיותן "על סכום כסף קצוב". הווה אומר: יש צורך בראיות בכתב לכך שהתביעה היא על סכום כסף קצוב. באשר לקציבות זו נקבע בפסיקה, כי מדובר בסכום שניתן להגיע אליו "בחישוב אריתמטי פשוט", ועל כך כבר כתבתי כי "הדרישה היא, כי הנתונים שניתן ללומדם ממסמכים הראויים לשמש ראשית ראיה, יובילו – ללא צורך בהערכה או אומדן – לסכום התביעה. יש צורך בראשית ראיה לסכום הנתבע עצמו – אם זה בהסכם הקובע את דרכי חישוב הסכום, אם זה במחירון מוסכם, ואם זה בנקיבת מחירים בהזמנה או בתעודת המשלוח עצמה" (ת.א. (נת') 7311/05; פורסם במאגרי פסיקה שונים באינטרנט).

הפסיקה אף הכירה בכך שניתן לתבוע לפי סדר דין מקוצר "על יסוד ראיה בכתב... שהסכום לא נזכר בה, ובלבד שמדובר בסכום קצוב, שניתן לבררו על ידי ראיה חיצונית" (ע"א 772/79 עזבון שומרון נ. וסקביץ, פד"י לו(4) 78, בעמ' 83). דברים אלה שימשו גם יסוד לדברי י' זוסמן, בספרו "סדר הדין האזרחי" בעמ' 663, שם הוא כותב "זה הדין גם כשיש לתובע ראיה בכתב על עסקה של הלוואה, ללא נקיבת סכום, ובלבד שהסכום קצוב וניתן להוכחה בראיות חיצוניות".

המקרה שלנו קל מהמקרה שנדון שם: באותו עניין צורף לכתב התביעה מכתב התחייבות של הנתבע לשלם שכר טרחה, שנגזר באחוזים מסוימים מסכום עסקה, ואילו באשר לסכום העסקה לא הובאה ראשית ראיה, ועליו נכתב כי "ניתן לבררו על ידי ראיה חיצונית".

בענייננו, כולל ההסכם תעריף מוסכם לשעה, ואת מספר השעות ניתן לברר על ידי ראיה חיצונית. מכאן, כי התביעה כשרה להתברר לפי סדר דין מקוצר.

הבקשה למחיקת כותרת נדחית בזה, איפוא. בנסיבות, ובשים לב לכך שכל כתבי הטענות שהוגשו חוטאים באריכות-יתר, וכתב התביעה עצמו כולל פסיקה וטענות משפטיות, שאין מקומן בכתב תביעה, איני עושה צו להוצאות בבקשה זו.

בקשת רשות להתגונן תוגש בתוך 20 יום, אחרת תהא התובעת זכאית ליטול פסק-דין.

ניתנה היום, י"ב סיון תש"ע, 25 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: