פסק דין דן בשאלת "זכות העמידה" של בן ביולוגי להורה מאמץ

עניינו של פסק דין זה בבקשת המבקש כי בית המשפט יורה על מחיקה/דחיה על הסף של בקשת המשיב לביטול צו אימוץ שניתן ביום 14/9/04 בתיק אימוץ 1/04  בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע  על ידי  כבוד השופטת אוסנת אלון לאופר  (להלן:" צו האימוץ").

המבקש הינו אחיו המאומץ של המשיב מכוח צו האימוץ הנ"ל.  לאחר פטירת הוריהם , התגלע בין האחים  סכסוך ירושה , תוך שהם מנהלים הליך משפטי בבית המשפט לענייני משפחה בפ"ת      ( תמ"ש 52901/5/12 ותמ"ש 70895/09/16 ).

בקשת ב"כ היועמ"ש מיום 5/4/17 להעברת הדיון לבית המשפט לענייני ממשפחה בפ"ת  נוכח סכסוך הירושה המתנהל בין האחים בבית המשפט לענייני משפחה בפ"ת, נדחית שכן צו האימוץ ניתן בבית המשפט לענייני משפחה בב"ש, ועל כן גם הבקשה לביטולו תידון ותוכרע על ידי בית המשפט למשפחה בב"ש.

כללי:

1. המבקש (להלן: "המבקש") הינו בנם המאומץ של מר מ' ז"ל  אשר נפטר ב- 2010 (להלן: "מ'") ושל גב' ת'  ז"ל  אשר נפטרה ב- 2012  (להלן: "המנוחה  ת'").

2. המשיב (להלן: "המשיב"), הינו בנם הביולוגי של המנוחים ת' ומ'.

3. המשיב והמבקש הינם יורשי המנוחים מ' ות' בהתאם לצו ירושה שניתן בעניינו של המנוח מ' מיום 28/6/11 ובהתאם לצו ירושה שניתן בעניינה של המנוחה ת' מיום 1/5/12.

4. ביום 31/1/17 הגיש המשיב בקשה לביטול צו אימוץ אשר הורה על אימוצו של המבקש על ידי המנוחים מ' ות'.

לטענתו, נפל פגם מהותי בהליך האימוץ היורד  לשורשם של דברים , פגם , אשר לו היה מונח לפני בית המשפט בעת מתן צו האימוץ, ברור, כי לא היה מקבל את ההחלטה כפי שקיבל.

עוד טען בבקשתו לביטול צו האימוץ כי המנוחה ת' לא היתה כשירה להתחייב בהליך האימוץ , לא כל שכן, לא כשירה להבין את תוצאות המשפטיות הנובעות ממנו ולהתחייב בהן.

יודגש כי את הבקשה לביטול צו האימוץ, הגיש המשיב בחלוף למעלה מ 12  שנים לאחר מתן הצו , לאחר פטירת הוריו , ולאחר שבין האחים נתגלע סכסוך ירושה.