פסק-דין בתיק ת.א. 67995/95

1.         בפני ערעור על החלטתו מיום ה - 07.09.03 של כבוד הרשם כהן משה שניתנה בת"א 67995/95 בבש"א 113376/02 ולפיה הבקשה לביטול פסק דין אשר הוגשה לתיק זה, תתקבל כנגד תשלום הוצאות למשיבה (המערערת בערעור זה) בסך של 5,000 ש"ח וכנגד הפקדת פיקדון בסך של 20,000 ש"ח בקופת בית המשפט וזאת תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה, (להלן: "ההחלטה").

2.         ביום ה-30.10.03 נעתר כבוד הרשם לבקשה שהגיש המשיב להארכת המועד להפקדת הערבויות ב - 30 יום ממתן ההחלטה, קרי עד ליום 30.11.03.

יש לציין ולהדגיש כי בזמנים הרלוונטיים לתיק זה, שררה שביתה במערכת בתי המשפט בין התאריכים ה - 05.01.04-19.10.03, ואשר לכאורה יצרה אי בהירות לעניין מועד הפקדת הערבויות. מכל מקום על העתק ההודעה בדבר הפקדת הערבות הבנקאית מתנוססת חותמת בית המשפט הנושאת את התאריך 11.12.03.

3.         ב - 4/4/04 הגישה המערערת ערעור על החלטתו של כבוד הרשם כהן אשר נדון בפני כבוד השופטת אלמגור. נימוקי אותו ערעור זהים לנימוקי ערעור זה שבפני. כבוד השופטת אלמגור קבעה כי על פי רישומי המזכירות לא הופקדו הערבויות ומשכך זכאית המערערת ליטול פסק דין, ולמעשה לא נידון הערעור לגופו.

ב - 31.08.04 בעקבות בקשה לדחיית הבקשה לביטול פסק הדין שהוגשה לכבוד הרשם כהן, קבע כבוד הרשם כי היות והמבקש (המשיב בערעור זה) לא מילא אחר החלטת בית המשפט מיום ה 07.09.03, לגבי המצאת ערבויות הרי שפסה"ד המקורי מיום 15.6.97 יוותר על כנו.

4.         המבקש (המשיב בערעור זה) הגיש ערעור ביום ה - 15/11/04 שכן על פי טענתו הופקדה הערבות, המבקש (המשיב בערעור זה) אף הפנה להחלטת כבוד הרשם כהן מיום ה - 25.12.03 בה הורה למזכירות לטפל בערבות אשר צורפה לבקשה מיום ה 23.12.03.

סגנית הנשיאה, כבוד השופטת שבח אשר דנה בערעור החליטה כי המבקש (המשיב בערעור זה) אכן עמד בתנאי ההחלטה מיום ה 07.09.03, וכפועל יוצא מבוטל פסק הדין שניתן כנגד המבקש (המשיב בערעור זה)  ביום ה - 15.06.97.

התוצאה מכל האמור לעיל הינה כי החלטתו של כבוד הרשם כהן מיום ה - 07.09.03 נותרה בעינה. המשיב עמד בתנאים שנקבעו בהחלטה, כתנאי לביטול פסק-הדין והצדדים חזרו לנקודת ההתחלה. במצב דברים זה חזרה המערערת והגישה ערעור המתייחס כאמור להחלטה לבטול פסה"ד. ערעור זה בא במקום הערעור המקורי שהגישה ואשר לא נדון לגופו, כמוסבר לעיל.

5.         בתגובתו מעלה ב"כ המשיב טענה מקדמית כי הודעת ערעור זו הוגשה באיחור, וכי לכל המאוחר היה על המערערת להגיש את הערעור עד ליום ה - 27/09/03. 

כבר במועד מוקדם לערעור זה הגישה המערערת הודעת ערעור זהה אך בשלב מסוים ביקשה למחוק את הודעת הערעור דבר המגלה את דעתה של המערערת לוותר על הנימוקים והטענות שהועלו בהודעת הערעור הקודמת והזהה להודעה זו.

מכל מקום המועד להגשת הערעור על החלטת כבוד הרשם הנו 20 יום ממתן החלטתו, ומשכך  איחרה המערערת בהגשת הודעה זו.

ב"כ המערערת מפנה את בית המשפט להחלטת כבוד הרשם כהן בדבר הארכת מועד להגשת ערעור ולפיה ניתנת אורכה למשך 20 ימים, " מהמועד בו ישלם המשיב את הכספים שנקבעו בהחלטה נשוא ערעור זה"

עוד מבהירה המערערת כי הגישה הודעת ערעור בפני כבוד השופטת אלמגור מחמת הזהירות, ועל מנת שלא תועלה כנגדה טענה כי איחרה בהגשת הודעת הערעור.

כבוד השופטת אלמגור הורתה על מחיקת הודעת הערעור לאור פסק דינו של כבוד הרשם כהן אשר בה נקבע כי המשיב לא מילא אחר החלטת בית המשפט מיום ה - 7/9/03 והורה על דחיית הבקשה לביטול פסק הדין, שכן הדיון בערעור מתייתר.

עוד טוענת המערערת כי שאלת הפקדת הערבויות הוכרעה רק כעת, עת קבעה סגנית הנשיאה, כבוד השופטת שבח כי המשיב עמד בתנאי ההחלטה שנתנה ב -  7/9/03, וכפועל יוצא נכנסת לתוקפה ההחלטה בדבר בטלות פסק הדין שניתן כנגד המבקש ביום ה -  15/06/97.

6.         עיון במסכת עובדתית זו מורה כי בקשת הארכת המועד אותו הגישה המערערת בפני כבוד הרשם כהן, הוגשה מתוך גישה של יעילות וזאת על מנת לחסוך מזמנו היקר של בית המשפט, שכן באם לא ישולמו הערבויות והוצאות כנדרש בהחלטת הרשם כהן יתייתר הערעור ופסק הדין יבוצע לשביעות רצונה של המערערת, ואילו רק במקרה והמשיב היה משלם ומראה בכך נכונות להמשך ההליכים הרי שהיה טעם בערעור והתדיינות נוספת.

מכל מקום עיון בתיק בית המשפט מעלה כי לשון החלטת כבוד הרשם כהן בדבר הארכת המועד להגשת הערעור למערערת בתיק זה הנה כי

"הארכת מועד להגשת הודעת ערעור למשך 20 ימים ,החל מתום המועד בו הוטל על המשיב, או כל מועד מוארך אחר בו המשיב ישלם את הסכומים שנקבעו במשרד ב"כ המבקש ובקופת בית המשפט..."

ניתן לחלק את החלטת כבוד הרשם לשני חלקים,