פסק-דין בתיק עש 1006/04 1007/04 1008/04

       מבוא

1.       חבר קבוץ מבקש היתר לבנות תוספת קומה לבית מגורים. האם עליו לשאת בהיטל ההשבחה כדרישת הועדה המקומית והאם הוא זכאי כבר ממועד דרישת התשלום להגיש ערעור על החלטת הועדה או שמא עליו למצות ההליכים בדרך של פנייה לשמאי מכריע ורק לאחר קביעתו להגיש ערעור לבית משפט השלום, אלו הן שתי השאלות המרכזיות המתעוררות בערעורים שבפניי. ההכרעה לגבי חבר הקבוץ מתבקשת גם לגבי הקבוץ עצמו אשר בכל הערעורים הערעור  מוגש גם בשמו.

2.       5 חברי קבוץ להבות חביבה בקשו היתר לתוספות בניה לבתי מגוריהם בקבוץ, בעקבות כך יצאה מהועדה דרישה הנתמכת בחוות דעת שמאי לתשלום היטל השבחה. הדרישה הופנתה אל הקבוץ עצמו ואל החברים הספציפיים אשר חלקו על עצם החיוב ולכן הגישו ערעור על החלטת הועדה, (ע"ש 1006/04, ע"ש 1007/04 וע"ש 1008/04), ערעורים שהוחלט כי הם יישמעו במאוחד.

3.       במאמר מוסגר אוסיף כי משום מה לכל שלושת הערעורים צורפו הנספחים-דרישה וחוות דעת המתייחסים רק למשפחת בניהו, (המערערים בע"ש 1006/04) דרישות דומות הועברו גם ליתר המערערים, הדרישות עצמן צורפו כחלק מעיקרי הטעון של המשיבה.

4.       לאחר ישיבה מקדמית והגשת עיקרי טעון, הגישו הצדדים סיכומיהם בכתב

     העובדות שאינן במחלוקת

5.       המקרקעין נשוא המחלוקת הינם מקרקעי ישראל, "קרקעות של רשות הפתוח, המדינה והקרן הקיימת לישראל" כמתואר בנספח א' לערעור.

6.       קבוץ להבות חביבה מחזיק באדמות משנת 1949.

7.       קבוץ להבות חביבה מחזיק במקרקעין מכח חוזה שכירות הנקרא גם חוזה "משבצת תלת צדדי", שהינו חוזה בין מינהל מקרקעי ישראל, לבין הסוכנות היהודית לישראל ולבין הקבוץ, (נספח א' לערעור). תקופת השכירות על פי הסכם המשבצת הינה  ל-3 שנים.

8.       ההשבחה הנטענת הינה מכח "תוכנית מפורטת מס' משח/12 (לצורכי הסדר רישום- שינוי לתוכנית מפורטת מ/70 ומ-93", (להלן-"תכנית משח/12"), אשר פורסמה למתן תוקף ביום 11.7.85.

9.       המערערים פנינה ואברהם בניהו פנו בבקשה לבניית קומה עליונה לבית מגורים קיים, הועדה המקומית החליטה ביום 3.5.04 לאשר הבקשה בתנאים, בעקבות האישור פנתה הועדה לשמאי רענן הלר שהעריך כי נוצרה השבחה עבור מימוש חלקי עם אישור תוכניות בנין עיר    מ/70, משח/12 והבקשה להיתר לתאריך הקובע 26.7.85 (שהינו 15 יום לאחר פרסום          משח /12), (נספח ג' לערעור). באופן דומה קיימת פנייה בבקשה להיתר מצד משפ' פירסט  והגב' חיה פייר (נספח ה' לעיקרי הטעון של המשיבה).

10.   הועדה המקומית- המשיבה פנתה לקבוץ ולשלושת המשפחות בדרישה לתשלום היטל ההשבחה כקביעת השמאי, (נספח ב' לערעור ונספחים ד' ו-ו' לעיקרי הטעון).

       דיון והכרעה

      עיתוי הגשת הערעור- האם  חובה להמתין להכרעת שמאי מכריע

11.   אקדים ואבהיר כי אין בכוונתי לדון בנושאים שמאיים והמחלוקת שתוכרע הינה בשאלות המשפטיות בלבד, אזכיר כי מקור הסמכות לדיון שבפניי נקבע בס' 14(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 לפיו " על חיוב בהיטל ועל הכרעת שמאי מכריע כאמור בסעיף קטן (ב) ניתן לערער בנקודה משפטית בלבד....הערעור יוגש לבית משפט השלום ...".

12.   אין ספק כי בית משפט השלום הוא הערכאה הנכונה לדון במחלוקת בנושא היטל השבחה כאשר מלשון הסעיף ניתן ללמוד כי הדיון יכול להתקיים בשני נושאים "על חיוב בהיטל" ו"על הכרעת שמאי מכריע", במילים אחרות גם בטרם ניתנה הכרעת שמאי מכריע ובעצם כפי שארע במקרה שבפניי גם בטרם הציגו המערערים שמאות נגדית, הוסמך בית משפט השלום לדון בעצם "החיוב בהיטל". נושא זהה נדון בע"א (באר-שבע) 15/92 החברה לבנין ולפתוח נ' הועדה תק-מח 92(4), 216. אותו הגדיר כב' הש' ריבלין בהיותו בבית המשפט המחוזי כך "השאלה שנדונה בבית משפט השלום הייתה אם קמה לה, למערערת, זכות לערער על עצם החיוב, וזאת עוד בטרם נסתיימו ההליכים הנוגעים לגובה השומה. במילים אחרות: האם ניתן וראוי לפצל את זכות ההשגה, העומדת למערערת, לשתיים - השגה תחילה בשאלות המשפטיות הנוגעות לעצם החיוב, והשגה נוספת, ומאוחרת יותר, בשאלות הנוגעות לשומה ולהחלטת השמאי המכריע" וכב' הש' ריבלין קובע בהמשך כי " הכרעה בשאלת עצם החיוב עשויה לייתר לא רק את הערעור הנוסף בבית המשפט כי אם גם הליכים נוגסי משאבים בפני השמאי המכריע. יתרון זה עולה אף על התועלת, שעשויה לצמוח מאיחוד הערעורים. נראה לי כי אין בלשון החוק כדי למנוע ערעור נפרד וראשוני על עצם החיוב בהיטל ההשבחה, מקום שערעור זה נתחם לשאלות משפטיות בלבד. במקרים בהם מתעוררת שאלה בדבר עצם החיוב מוטב אולי לצדדים לדחות את הפניה לשמאי המכריע עד לאחר הכרעת בית משפט של ערעור". למעשה גם בבג"ץ 7129/00 עידו דון-יחיא ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה-ירושלים , פ"ד נד(5) 218. קובע זאת מפורשות כב' הש' חשין "הוראת סעיף 14(ג) לחוק יוחדה גם לנושא עצם החיוב בהיטל, והמחוקק מצא לנכון לקבוע את בית-משפט השלום - דווקא אותו ולא כל בית-משפט אחר - כפורום מתאים להכרעה בעצם החיוב בהיטל".

13.   לסיכום- לא הייתה כל מניעה לפנות כבר בשלב לבית משפט השלום בערעור על עצם החיוב, הפנייה בעיתוי זה ראויה שכן קבלת הערעור תחסוך הוצאות הכרוכות בפנייה לשמאי להגשת חוות נגדית ופנייה לשמאי מכריע.

מיהו החייב בתשלום היטל השבחה- האם גם קבוץ או חבר קבוץ?

14.   סעיף 2 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 המכונה בכותרת השוליים "חבות בהיטל השבחה" קובע: " חלה השבחה במקרקעין, בין מחמת הרחבתן של זכויות הניצול בהם ובין בדרך אחרת, ישלם בעלם היטל השבחה לפי האמור בתוספת זו (להלן - היטל); היו המקרקעין מוחכרים לדורות, ישלם החוכר את ההיטל". סעיף 1 לתוספת מגדיר המושג "חכירה לדורות" - "כמשמעותה בסעיף 3 לחוק המקרקעין תשכ"ט-1969". חוק המקרקעין קובע "שכירות לתקופה שלמעלה מעשרים וחמש שנים תיקרא "חכירה לדורות".

15.   אזכיר כי בחינת הזכויות צריכה להיעשות למועד הקובע- חודש 7/85 המועד בו לטענת המשיבה הושבחו זכויות המערערים.