פסק-דין בתיק עודד מודריק-שופט

ערעור זה משקף מחלוקת בין המערערת לבין המשיבה שעיקרה הוא יישום עובדתי-פרשני של הוראות צו הארנונה והשלכתו על  היקף חיוב נכס המוחזק בידי  המערערת בתשלומי ארנונה.

הנסיבות

המערערת מחזיקה  בנכס ברחוב אורי צבי גרינברג 19 בשכונת אזורי חן בתל אביב ומפעילה בו עסק  הקרוי " קאונטרי אזורי חן" (להלן בהתאמה: " הנכס" ו-" העסק"). הנכס בבעלות עיריית תל אביב (להלן: "העירייה") והוחכר לעמותת אזורי חן מועדון ספורט ובריאות לשם הקמת מרכז ספורט שכונתי. העמותה מפעילה את מרכז הספורט - הוא העסק - באמצעות המערערת.

העסק הכולל בריכות שחייה ומתקני ספורט שונים סווג בידי העירייה לצורך חיובי ארנונה כ"מרכז ספורט ונופש (קאונטרי קלאב)" לפי סעיף 3.4.17 לצו הארנונה העירוני (להלן: " מרכז ספורט ונופש").

בהשיגה על היקף חיובי הארנונה טענה המערערת לפני ועדת הערר כי מן הראוי היה לסווג את העסק כ"בריכת שחייה" ולחייב את הנכס לפי סעיף 3.4.5 לצו הארנונה (להלן: " בריכת שחייה"). כן טענה לפטור בגין חלקים שונים של הנכס: (1) חלק מן המדשאות ושטחים הפתוחים  שהוא בגדר "גינה ציבורית"; (2) הגג שהוא בגדר מבנה מסוכן שלא ניתן לשימוש; (3) המקלט שהוא בגדר מקלט ציבורי; (4) הקטנת חיוב שטח מעבר המשמש את הציבור.

השגות המערערת נדחו בידי ועדת הערר לענייני ארנונה [תיק 2008-05-192 (עו"ד יבין רוכלי - יו"ר; רו"ח צדי מור חיים; יועץ מס אמיר בר)].

• לעניין סיווג הנכס כ"קאונטרי קלאב" ולא כ"בריכת שחייה", בחנה הוועדה את הנסיבות על פי הראיות שבאו לפניה ומצאה כי הן מאפיינות מרכז ספורט שכונתי שיש בו מגוון פעילויות ספורטיביות, מתקני נופש פעיל ומתקנים נלווים. הבריכה היא אמנם מרכיב מרכזי של מרכז הספורט אך אין היא מרכיב יחידי; מצויים מתקני ספורט  נוספים (חדר כושר, מגרשי טניס, אולם ספורט רב תכליתי ועוד). טענת המערערת לכך שלפי צו הארנונה סיווג מרכז ספורט מצריך קיומם של אולמות ספורט ובנכס מצוי אולם יחידי, נדחתה הן בשל כך שהוכח שיש בנכס שלושה אולמות ספורט והן מכוח הוראות סעיף 5 לחוק הפרשנות תשמ"א - 1981 המשמיעה שלשון יחיד בחיקוק היא כלשון רבים וכן להיפך.
• לטענת הפטור בגין "גינה ציבורית"  מצאה הוועדה  שאין כל אפשרות להגדיר בתוך 4000 מ"ר של שטחי המדשאות של הנכס שטח מסוים כלשהו המהווה גינה ציבורית. המדשאות במלוא שטחן מצויות בתחום השטח המגודר של מרכז הספורט. אמנם שערי הכניסה בחלקם פתוחים והציבור יכול להיכנס ולהשתמש במדשאות ללא תשלום אך בכל לא סגי כדי להופכן ל"גינה ציבורית". שכן המציאות מראה כי עיקר המשתמשים במדשאות הם  באי מרכז הספורט. על כן על פי מבחני ע"א 9368/96 מליסרון נ' עיריית קריית ביאליק (להלן: " הלכת מליסרון") - אין מקום להגדיר  את המדשאות (או כל חלק בהם) כ"גינה ציבורית".
• הטענה ששטח הגג אינו ראוי לשימוש נדחתה הן מנימוק דיוני, שלא הוגשה השגה בעניין זה והן לגופה, משום שלא הוכח שהגג אינו ראוי לשימוש. התברר שהגג אינו בשימוש אך אין ראיה מספקת לכך שלא ניתן להשתמש בו.
• לטענה כי המקלט מהווה מקלט ציבורי ושיש לפטור אותו מארנונה פסקה הוועדה שלא הוכח בסיסו החוקי של הפטור המבוקש. יתר על כן הראיות מראות כי המקלט משמש את המערערת לצרכים מסחריים וממילא אין היא נאמנה בטענתה שהמקלט עומד לתכלית זו לרשות הציבור.
• הטענה לחיוב שטחי מעברים ב-50% משטחם נדחתה אף היא בהעדר בסיס נורמטיבי לקביעה כזאת. אכן המעברים משמשים את הציבור המשתמש בשירותים שונים שאינם חלק ממרכז הספורט (גן ילדים, חנויות ועוד) אך אין בצו הארנונה בסיס עיגון להפחתת החיוב המבוקשת.
• הוועדה נמנעה מלדון בטענות של אי סבירות, אי תקינות והפלייה הנובעות מהוראות שונות בצו הארנונה.

הערעור הוא על ממצאי ועדת הערר ומסקנותיה ומשולבות בו גם אותן טענות שועדת הערר נמנעה מלדון בהן משום סברתה שהן מצויות מחוץ לגדרי סמכותה העניינית.

 טענות ומענות

בין "בריכת שחייה" ל"מרכז ספורט ונופש"

טענות המערערת

צו הארנונה מבחין בין מרכז ספורט ונופש לבין בריכת שחייה שאיננה חלק ממרכז ספורט ונופש.  מרכז ספורט ונופש הוא תשלובת הכוללת בריכת שחייה, מגרשי ספורט ו אולמות ספורט. הנכס דנן כולל בריכת שחייה, מגרשי ספורט ושלושה אולמות. לסברת העותרת רק אחד מהם - אולם ספורט רב תכליתי - עשוי להיחשב בין מרכיבי ההגדרה של מרכז ספורט. אחד משני האולמות הנוספים משמש כחדר כושר. חדר כושר הוא עסק טעון רישוי נפרד ולכן אינו יכול להיחשב כאולם לצורך הגדרת מרכז ספורט. האולם הנוסף השני הוא מקלט ציבורי אטום תת קרקעי. שימוש במקלט למטרות ספורט אינו שימוש ייעודי ולכן פעילות ספורט חלקית אינה יכולה להביאו בגדרם של מרכיבי מרכז ספורט ונופש.

המערערת גורסת שלא בכדי נקט צו הארנונה לשון רבים בביטוי "אולמות ספורט". בכך ביקש להוציא מגדר הסיווג מתקן הכולל אולם אחד בלבד. לפיכך בעניין זה אין  לשון  רבים כלשון יחיד.

טענה נוספת שבפי המערערת היא שהנהגת סיווג  מרכז ספורט ונופש נוגדת את חוק ההסדרים במשק המדינה שכן מדובר בשינוי סיווג המעלה את שיעור הארנונה בעשרות אחוזים במנוגד לחוקי ההקפאה [עת"ם 1799/07 קר פרי נ' עיריית חולון]. תקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) אוסרות על הרשויות המקומיות לשנות סיווג של נכס באופן המשפיע על סכום הארנונה. שינוי הסיווג מותר רק בנסיבות של שינוי אופי השימוש בפועל בנכס. המערערת סבורה שעל העירייה מוטל נטל השכנוע להראות כי הנהגת הסיווג בדין יסודה.