פסק-דין בתיק עבל 336/06

השופטת ורדה וירט - ליבנה

1.         הערעור שבפנינו נסוב על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה ( סגנית השופט הראשי איטה קציר; בל 334/02), אשר קיבל את תביעתו של המשיב והכיר בליקוי השמיעה של המשיב כפגיעה בעבודה זאת על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה - 1995 (להלן גם: "החוק").

2.         העובדות כפי שנקבעו בבית הדין האזורי הן:

א.        המשיב יליד 1951 עבד ב"אגד" החל משנת 1974 ומילא את התפקידים הבאים: בשנים 1974 עד 1985 עבד כנהג, משנת 1986 עד לשנת 1989 עבד כנהג וסדרן ובשנים 1989 עד 1993 עבד כסדרן תנועה.

            ב.         המשיב נחשף לרעש מזיק בעבודתו בשנים 1974 עד 1985. משנת

1986 ואילך המשיב לא נחשף לרעש מזיק בעבודה.

ג.         המשיב פנה לראשונה לקבל טיפול רפואי בטענת ליקויי שמיעה בשנת 2001, אך הוא טוען כי הליקוי החל זמן רב לפני כן.

3.         בית הדין האזורי (השופט הראשי כהן) מינה כמומחה יועץ רפואי את ד"ר ברקו (להלן: " המומחה"), אשר  התבקש לחוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין הרעש המזיק אליו נחשף המשיב בעבודה לבין ליקוי השמיעה ממנו הוא סובל ולהשיב על השאלות הבאות:

            א.        מה המחלה ממנה סובל המשיב?

ב.         האם המשיב סובל ממחלת מיקצוע ?

ג.         האם המשיב סובל ממיקרוטראומה?

ד.         במקרה שהנזק הוא תוצאה של הליך תחלואתי ושל חשיפה לרעש בעבודה, האם ההשפעה של החשיפה לרעש בעבודה פחותה בהרבה מהשפעת הגורמים האחרים?

4.         בחוות דעת המומחה נכתב:

            " אני מקבל כאפשרות ששמיעתו נפגעה בצורה זו או אחרת בזמן שנחשף לרעש. אינני מקבל  את תלונתו על טינטון כקשורה  לזמן בו נחשף לרעש מזיק - זו תלונה חדשה, 16 שנה לאחר תום חשיפתו לרעש מזיק  ואף לפי הדיווחים שלו "מספר חודשים", "כמה שנים", לא מדובר בסימפטום שהופיע לפני הרבה שנים.

לכן תשובתי לשאלות כב' השופט רמי כהן הן:

א.        סובל מליקוי שמיעה עצבי ב-2 האוזניים.

ב.         קיימת אפשרות שנגרמה לו מחלת מיקצוע בתקופה הראשונה.

ג.         קיימת אפשרות שליקוי השמיעה ממנו הוא סובל, התפתח לפי הילכת המיקרו טראומה בתקופה הראשונה."

5.         בית הדין האזורי בפסק דינו קבע, כי המשיב סובל מליקוי שמיעה עצבי בשתי האוזניים כתוצאה מחשיפתו לרעש מזיק בעבודתו עד שנת 1985 בלבד. על כן מדובר כאן בתאונת עבודה על פי עקרון המיקרו טראומה וגם במחלת מקצוע, לכן המשיב רשאי להגיש תביעה לוועדה לקביעת דרגת הנכות. בית הדין נימק את קביעתו כדלקמן:

                        "מחוות דעת המומחה עולה בבירור כי המילים "קיימת אפשרות" יש להתייחס אליה כאל 50% שהחשיפה לרעש גרמה הן למחלת המיקצוע והן למיקרוטראומה כפי שקיימת אפשרות של 50% שליקוי השמיעה איננו כתוצאה מחשיפתו לרעש מזיק במקום העבודה. כאשר  כפות המאוזנים נוטות שווה בשווה הן לטובת המבוטח והן  לטובת המוסד לביטוח לאומי, אז יש לפרש את חוות הדעת לטובת המבוטח.