פסק-דין בתיק עא 4284/07

1.       ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל קריות ( כב' הרשם מר מסבאח קבאני) מתאריך 1.3.2007, בתיק הוצל"פ 13-05229-06-6.

          בהחלטתו האמורה דחה ראש ההוצאה לפועל טענות המערערים, כי אין הם חייבים לשלם למשיב סך 40,000 ש"ח, על פי פסק דין שניתן בבית משפט השלום בחיפה.

2.       פסק הדין שניתן בבית משפט השלום, נתן תוקף לפשרה שנעשתה בין הצדדים. בעיקרם של דברים, היה על המשיב לפנות מושכר, ששכר מאת המערערת מס' 2 לצורך ניהול מועדון בריאות.

          בהסכם הוסכם שאם המשיב יפנה את הנכס עד ליום 1.2.2006, בהתאם להוראות הסכם השכירות, ישולם לו סך 40,000 ש"ח. עוד הוסכם, כי איחור של שבעה ימים יחשב כתקופת חסד, והדבר לא ישלול מאת המשיב זכותו לקבל הסכום האמור.

3.       המשיב מסר למערערים את מפתחות המושכר בתאריך 7.2.2006, ולטענתו, בכך קיים את חיובו על פי הסכם הפשרה, ועל כן היה על המערערים לשלם לו הסך 40,000 ש"ח.

4.       לעומת טענות המשיב, טענו המערערים, כי המשיב לא פינה את המושכר בהתאם להוראות חוזה השכירות, ועל כן אינו זכאי לסכום האמור.

5.       להשלמת התמונה יש לציין, כי במכון הבריאות שניהל המשיב, התקין המשיב אמבט  ג'קוזי, ובהסכם הפשרה הוסכם שניתנת למשיב הזכות לפרק את האמבט "לרבות המנועים, התאורה ומעקות הנירוסטה", ואולם, הותנה, שאם המשיב יחליט לפרק את הג'קוזי, יהיה עליו לסגור את הבור שישאר לאחר מכן ברצפת המושכר.

          מתברר, כי עוד לפני פינוי המושכר פרק המשיב את מנועי הג'קוזי, וכך יצא, שלאחר שפינה את המושכר, הותיר במקום אמבט  שלא ניתן להפעלה. לטענת המערערים, לצורך תיקון המקום היה עליהם להשקיע סכום של כ- 30,000 ש"ח, שכלל הן תיקונים שהיה צורך לבצע עם פינוי המושכר בשל כך שהמשיב לא השאיר את המושכר במצב "נקי ומסודר" כפי שנקבע בחוזה השכירות, והן לשם פירוק האמבט שנותר במקום וסגירת הבור שברצפה.

6.       לאחר ששקלתי טענות ב"כ הצדדים, הנני סבור שהערעור בדין יסודו.

          בסעיף 20 לחוזה השכירות נקבע, כי מיד עם תום תקופת השכירות אן עם ביטולו של חוזה השכירות מכל סיבה שהיא, השוכר מתחייב לפנות את המושכר, ולמסור את ההחזקה בו לידי המשכירה "כשהמושכר נקי מכל אדם וחפץ השייכים לשוכר, נקי ומסודר".

          על פי התמונות שהוגשו לראש ההוצאה לפועל, נראה הדבר, שכאשר המשיב מסר את מפתחות המושכר למערערים, המושכר לא היה במצב "נקי ומסודר", ובכך למעשה הפר המשיב את התחייבותו לפי הסכם הפשרה.

          אפשר וניתן היה לומר, שמדובר בעניינים פעוטי ערך, שבעטיים אין הצדקה למנוע מאת המשיב את תשלום, ואולם, אין אני סבור כך בשל עניין הג'קוזי.

7.       למשיב ניתנה האפשרות לבחור בין השארת אמבט הג'קוזי במושכר ובין פירוקו. מקובלת עלי איפוא טענת ב"כ המערערים, שאם היו מקבלים את המושכר עם האמבט, על אביזריו, כי אז היו יכולים להפעיל את המקום בהתאם לכך, ואם המשיב היה מפרק את האמבט, וסוגר את הבור ברצפה, היה נעשה במקום שימוש אחר. ואולם, המשיב בחר בדרך ביניים, שאינה קבועה בחוזה, ולפני פינוי המושכר, פרק מהאמבט את המנועים. כך נותר במקום אמבט ג'קוזי שלא ניתן לעשות בו שימוש כג'קוזי, ומאידך גיסא, אף לא ניתן היה לעשות במקום שימוש אחר כלשהו עד שהאמבט לא נעקר מהמקום והבור ברצפה נסתם.

          לדעתי, וכעולה מהסכם הפשרה שנעשה בין הצדדים, פירוק מנועי האמבט הוא עניין הנזכר למען הסר ספק ("לרבות ..."), כלומר, אם בחר המשיב ליטול את אמבט הג'קוזי, כי אז היה רשאי לפרק את מנועיו. ואולם, אם בחר שלא לקחת את האמבט, היה עליו להשאיר את האמבט במקום, על כל אביזריו. פירוק המנועים מבלי לפרק את האמבט עצמו, ומבלי לסגור את הבור ברצפה, הותיר את המערערים במצב בו הם נותרו עם אמבט שאין להם בו שימוש, והם היו אלה שהוטל עליהם לפרקו ולסגור את הבור ברצפה, על מנת שיוכלו לעשות במקום שימוש אחר.

          על כן, ולאור האמור לעיל, הנני סבור, שהמשיב לא קיים את חובת פינוי המושכר כפי שנקבעה בהסכם הפשרה (המפנה לחוזה השכירות בין הצדדים).

7.       לא נעלמה מעיני טענת המשיב, כי בא לפרק את האמבט זמן מה לאחר מועד הפינוי (7.2.2006) בהסכמת המערערים, אך הדבר נמנע ממנו.

          ואולם, הנני סבור כי לא ניתן לתת לטענה זו משקל. הטעם לכך הוא, שמנועי האמבט פורקו לפני 7.2.2006, ועל כן, אם ביקש המשיב לקיים את התחייבותו לפי החוזה, כדי לזכות בקבלת הסך 40,000 ש"ח, היה עליו אף לפרק את האמבט ולסגור את החור ברצפת המושכר עד לאותו מועד. לעומת זאת, המשיב השאיר למערערים לפתור את הבעיה שנוצרה בכוחות עצמם. משכך הם פני הדברים, אין לדעתי מקום לקבוע, שהמשיב פינה את המושכר בהתאם להוראות חוזה השכירות.

          על כן, התנהגותו של המשיב מחילה עליו את הסנקציה שנקבעה בסעיף 5 להסכם הפשרה, כלומר, שלילת זכותו לקבל הסך 40,000 ש"ח בשל אי פינוי המושכר בתוך המועד שנקבע לכך.

8.       עניין נוסף השנוי במחלוקת בין הצדדים, נוגע להליכים שנפתחו נגד המערערים 2 עד 4.