פסק-דין בתיק עא 2011/03

1.         זהו ערעור על פסק-דינו של בית משפט השלום בתל-אביב (כבוד השופטת אביגיל כהן) מיום 7.4.03 בת"א 171234/02 שדחה את תביעת המערער.

2.         הרקע

(א)        המערער הגיש לביצוע, בלשכת ההוצאה לפועל, שיק בסך 110,000 ש"ח זמן פרעון 5.6.01 משוך על-ידי המשיבה לפקודת אבן ברזל בע"מ, ומוסב על החלק.

(ב)        השיק הוצג לפרעון, אך הוחזר על ידי הבנק הנמשך בהערה "ניתנה הוראת ביטול".

(ג)         המשיבה הגישה התנגדות לביצוע שטר, וניתנה לה רשות להתגונן, כפוף להפקדת סך 115,000 ש"ח בבית המשפט, והתיק נשמע לגופו.

(ד)        בתצהיר התומך בהתנגדות טענה המשיבה, עקרת בית, אזרחית גרמניה המתגוררת בישראל, כי מסרה את השיק לקרוב משפחתה בשם משה רפלוביץ, שניהל חברה  בשם זמר חברה לבנין והנדסה בע"מ, ולבקשת רפלוביץ לא מילאה את הסכום, זמן הפרעון והנפרע.   היא סיכמה עם רפלוביץ שהוא ימלא במשרדו את הפרטים החסרים, ובתמורה יעביר לה את הסכום או שיק נגדי בסכום וזמן פרעון זהים. רפלוביץ לא עמד בהסכמה, ולכן, הורה לה לבטל השיק, וכך עשתה ביחס לשיק זה ולכל השיקים האחרים שנתנה לו. רפלוביץ אף הגיע לבנק המערער כדי להסביר את נסיבות הביטול. המשיבה טענה שלא קיבלה כל תמורה בגין השיק, ולכן אינה חייבת לפורעו.

(ה)        במקרה דנן, כאמור, רפלוביץ מילא את פרטי השיק: שם הנפרעת, סכום וזמן פרעון, והעביר את השיק לנפרעת. הנפרעת הפקידה את השיק בחשבונה אצל המערער כנגד אשראי שנתן לה.

(ו)         המערער טען שהוא אוחז כשורה בשיק, ונתן עבורו בתום לב ערך באמצעות מתן אשראי בחשבון הבנק של הנפרעת. המערער טען גם שהמשיבה כלל לא היתה אמורה לקבל תמורה עבור השיק, מאחר שהשיק ניתן כשיק טובה.

3.         פסק-דינו של בית משפט קמא

            השופטת הנכבדה דחתה את תביעת המערער וקבעה כדלקמן:

(א)        בהנחה שאכן מדובר בשיק טובה, די בכך שהמערער יוכיח שהוא אוחז בעד ערך ואין כלל צורך שיהא אוחז כשורה, מאחר שאין כל פגם בזכות הקניין.

(ב)        המערער לא הוכיח מתן ערך לנפרעת בגין השיק. הוכח שלנפרעת היה קו אשראי וביום הפקדת השיק עמדה יתרת החובה על כ-316,000 ש"ח, הפקדת השיק הביאה לזיכוי החשבון בסכומו, והחזרתו על-ידי הבנק הנמשך הביאה לחיוב מחודש של החשבון ולהחזרת מצב החשבון לקדמותו. השיק לא שינה דבר וחצי דבר במצב האשראי של הנפרעת אצל המערער.

4.         הערעור

ב"כ המערער טוען שהשאלה הרלוונטית היא אם ניתן לנפרעת ערך עבור השיק, וערך אינו בהכרח אשראי. במקרה דנן, לדעת ב"כ המערער, ניתן ערך בכך שהוקטנה יתרת החובה של הנפרעת, שכן, השיק שימש לפרעון חלקי של החוב.

5.         דיון והכרעה

            לאחר עיון בהודעת הערעור ובסיכומי הצדדים הגענו למסקנה שדין הערעור להידחות.

(א)        לית מאן דפליג שהשיק הוא שטר טובה כמשמעותו בסעיף 27(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: " הפקודה"), והשאלה היחידה הטעונה הכרעה היא האם נתן המערער ערך עבור השיק, אם לאו, כשהמערער טוען שהערך שנתן היה הקטנת יתרת החובה של הנפרעת אצלו, ואילו המשיבה טוענת שלכל היותר נעשתה פעולה טכנית של זיכוי חשבון הנפרעת וחיובו בו ביום (19.6.01), כך שלא ניתן כל ערך.

(ב)        ככלל, זיכוי חשבון של לקוח שנמצא ביתרת חובה בבנק יתכן שיהווה מתן ערך, שכן הוא עשוי להקטין, ולו באופן זמני, את שיעור החוב הקיים לבנק, כשסעיף 26(א)(2) לפקודה קובע שפרעון חוב קודם על-ידי שטר מהווה מתן ערך (ע"א 569/70 סלמה נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד כה(1) 525 (1971); ראו גם שלום לרנר "שטר-ביטחון וזיכוי חשבון בנק כמתן ערך בשטרות" משפטים יז 71, 73, 83 (1987); מנחם מאוטנר " 'שטר הבטחון': חוזה הכפוף לתנאי מתלה, נכס ממושכן ובעיית התמורה והערך" עיוני משפט יב 205, 232 (1987); לזיכוי חשבון בנק כאמצעי תשלום ראו ע"א 368/62 מקורות חברת מים בע"מ נ' הרשקוביץ, פ"ד יז 45, 49 (1963)). בספרו, מתייחס השופט זוסמן למצב דומה לזה שבו עסקינן, וכך הוא מגדיר את השאלה המשפטית:

"פלוני סיחר לבנק שיק שנמשך לפקודתו של פלוני, וקיבל מיד זיכוי בחשבונו בבנק, אך הבנק הנמשך סירב לפרוע את השיק. זיכוי חשבון הלקוח כמוהו כתשלום לידו, אך אין ספק בכך, כי רשאי הבנק הגובה לבטל את הזיכוי, או לחייב את חשבונו של פלוני בסכום השיק. רשות זו נתונה לבנק, ואינה תלויה בהסכם מפורש. אך אם נמנע הבנק מביטול הזיכוי ותובע את מושך השיק (שהוציא את השיק לטובת לקוחו) מפאת חילול השיק שארע, היהא הוא, על יסוד הזיכוי שרשם בפנקסיו, אוחז בעד ערך?" (יואל זוסמן דיני שטרות 136 (מהדורה שישית, 1983)(להלן: " זוסמן")).