פסק-דין בתיק עא 184/05

1.         ערעור זה הוגש ע"י המערערים על החלטת כב' הרשמת ספרא מיום 11.04.05, אשר לא אפשרה עיון מחדש בהחלטתה הקודמת הדוחה את הבקשה לביטול עיקול.

2.         עובדות הרקע

2.1        הבנק התובע הגיש תביעה כנגד המערערים בגין חוב לבנק, הנובע בחלקו מיתרת חוב בחשבון עו"ש ויתרתו בשל חוב הנובע מעסקת פקטורינג, בסכום כולל של 849,000 ש"ח. (החוב בחשבון העו"ש כתוצאה ממשיכת יתר- כ- 85,000 ש"ח, החוב בגין עסקת הפקטורינג כ- $156,000).

2.2        כב' הרשמת הטילה עיקול זמני, לבקשת התובעת, על נכסים שונים בהחלטה במעמד צד אחד.

2.3        ביום 11.02.03 הוגשה במסגרת בש"א 2948/03 בקשה לביטול העיקול. הבקשה נידונה באריכות. התקיימו חקירות הצדדים, הצדדים הגישו סיכומים בכתב, וניתנה החלטה מנומקת.

2.4        הנתבעים ערעור על החלטת כב' הרשמת במסגרת ע"א 206/03. התיק נשמע בפני כב' השופט לבנוני, שנתן פסק דין רחב ומנומק ביום 12.08.04, והשאיר את החלטת כב' הרשמת על כנה.

            כב' השופט לבנוני התיר למערערים הגשת כתב תביעה שכנגד, וזה הוגש ביום 20.01.05.

2.5        ביום 05.04.05 במסגרת בש"א הוגשה לכב' הרשמת בקשה מחודשת של הנתבעים לדון בנושא ביטול העיקולים, וכך נטען בפתיח הבקשה: "עילתה של בקשה זו בשינוי נסיבות בדמות הגשת בקשה (צ"ל תביעה, ר.ל.) שכנגד המשיב, המקעקעת, מיניה וביה, את הבקשה שהוגשה ע"י המשיב כנגד המבקשים, וכן נוכח הכבדתם של העיקולים על כל אפשרות של פעילות עסקית מצד המבקשים".

2.6        כב' הרשמת פנתה למבקשים בבש"א 7083/05, על מנת שיבהירו מהי העילה לעיון החוזר המבוקש בבקשה. משקבלה את תגובת המערערים אשר חזרה על 2 הנימוקים המצויינים בס' 2.5 לעיל, החליטה לדחות את הבקשה לעיון מחודש בבקשה לביטול העיקול, בהחלטה מיום 11.04.05.

2.7        הערעור שבפני נסב על החלטת כב' הרשמת מיום 11.04.05.

3.         טענות הערעור

3.1        המערערים טוענים בהודעת הערעור כי עובדות רבות וחדשות הרלוונטיות למחלוקת נשוא התביעה כלל לא נידונו במסגרת הבקשה הקודמת לביטול העיקול.

3.2        עוד נטען כי במסגרת תביעה שכנגד נדרש הבנק לשלם את יתרת התמורה עבור עסקאות הפקטורינג, סכום המגיע לסך של 146,000 ש"ח.

3.3        עוד נטען כי קיימת הכבדה נכרת על המערערים בשל העיקולים המתמשכים, הכבדה שמחריפה ככל שחולף הזמן.

4.         המסגרת הנורמטיבית לדיון

4.1        תק' 368 לתקסד"א דנה בעיון מחדש בסעד זמני, וזו לשונה:

            "א.) לבקשת בעל דין רשאי ביהמ"ש לעיין מחדש בצו זמני שניתן, אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו מאז מתן הצו, או אם ראה כי מלכתחילה לא היתה הצדקה למתן הצו".

4.2        הנסיבות לעיון מחדש, אם כן, הן -

א.         הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו.