פסק-דין בתיק עא 133/07

1.         זהו ערעור על החלטת כב' הרשם אבישי קאופמן מיום 11/3/07 בת.א. 6468/05 בש"א 4051/07 בה התיר כב' הרשם לאמירי נוף ייזום ובנייה (1998) בע"מ ולמר אביעד יצחק (להלן: "המשיבים") להפקיד ערבות בנקאית אוטונומית לא מותנית בגזברות ביהמ"ש על סך של 180,000 ש"ח כתנאי להסרת עיקול בסך של 466,000 ש"ח שהוטל על מקרקעין שבבעלות המשיבה.

            רקע עובדתי:

2.         בתאריך 10/8/99 נחתם הסכם בין גב' קובה יוכבד ומר קובה דוד (להלן: "המערערים") והמשיבה לפיו רכשו המערערים מהמשיבה דירה בפרוייקט בשדרות אבא חושי 20 בחיפה (להלן: "הדירה") בתמורה לתשלום של 270,000 דולר.

3.         בתאריך 11/4/05 הגישו המערערים תביעה כנגד המשיבים וטענו כי אינם מסוגלים להתגורר בדירה. המערערים העמידו את תביעתם על סך של 1,110,085 ש"ח בגין איחור במסירת החזקה בדירה, שכן עד היום טרם נכנסו המערערים לדירה. המערערים תבעו בתביעתם נזקים נוספים, לרבות עוגמת נפש, ליקויי בניה, אובדן נוף שהובטח וירידת ערך ואף צירפו לכתב תביעתם חוות דעת.

4.         עם הגשת כתב התביעה ו/או בסמוך לכך הגישו המערערים בקשה במעמד צד אחד לעיקול זמני על מקרקעין של המשיבה. כב' הרשם ברגר (כתוארו אז) העמיד את סכום העיקול על המקרקעין על סך של 466,000 ש"ח.

5.         בתאריך 8/5/06, כשנה לאחר הטלת העיקול הזמני, הגישו המשיבים בקשה לביטול העיקול. בקשה זו נדחתה על ידי כב' הרשם אבישי קאופמן ביום 7/9/06 וכך אף בקשה נוספת שהוגשה על ידי המשיבים ביום 29/10/06.

6.         מהראיות שהובאו בפני ביהמ"ש קמא במסגרת הדיונים בבקשות המשיבים לביטול העיקולים עלה כי בבעלות המשיבה ארבע דירות בלתי מכורות. המדובר בדירות אשר סומנו כדירות 1, 2, 5 ו-11 כאשר על דירות 1, 2 ו-11 קיים צו כינוס נכסים וכן קיים שעבוד כולל לטובת בנק מרכנתיל דיסקונט.

7.         יצויין כי בתאריך 25/9/06 התקשרה המשיבה בחוזה מכר מותנה למכירת דירה מס' 5 עליה הוטל העיקול עם משפחת צוקהירה. בהתאם לחוזה התחייבה המשיבה כלפי הרוכשים לבטל את העיקול החל על זכויותיה בדירה. בנוסף הורתה המשיבה לרוכשים בהוראה בלתי חוזרת להעביר את כספי התמורה ממכירת הדירה ישירות לחשבון בנק מרכנתיל דיסקונט לשם הקטנת חובותיה כלפי הבנק.

8.         בתאריך 22/2/07 הגישה המשיבה בקשה להמרת העיקול הזמני בערבות בנקאית בכדי לאפשר את מכירת הנכס המעוקל וצמצום העיקול כך שגובה הערבות תהיה נמוכה משיעור העיקול כפי שהוטל בזמנו על סך של 466,000 ש"ח.

9.         בדיון שהתקיים בפני כב' הרשם קאופמן הובהר כי המערערים הסכימו להמרת העיקול בערבות בנקאית ולפיכך השאלה שנותרה להכרעה בפני כב' הרשם היתה שאלת גובה הערבות הראוי.

            החלטת כב' הרשם אבישי קאופמן:

10.        כב' הרשם החליט בהחלטתו מיום 11/3/07, שהינה נשוא הערעור, להעמיד את גובה הערבות הבנקאית הצמודה על סכום של 180,000 ש"ח. בהחלטתו ציין כב' הרשם את הנתונים העיקריים שמשליכים על גובה העיקול ואשר נשקלו על ידו. אלה כללו את העובדה כי מתגבש הסדר לעניין תיקון חלק הארי של הליקויים בפועל בידי חברת אגפל שהיתה הקבלן המבצע, הגשת התביעה הנגדית בידי המשיבים אשר מעיון בכתב התביעה ובכתב ההגנה עולה כי עצם החוב מצד המערערים אינו שנוי במחלוקת וכן עיון בחוות דעת נגדית שהוגשה מטעם המשיבים לעניין ירידת ערך הנכס.

            טענות הצדדים בתמצית:

11.        המערערים טוענים כי כב' הרשם היה מנוע מלהפחית את סכום הערבות הבנקאית אל מתחת לסכום העיקול לנוכח קביעותיו בהחלטותיו הקודמות כי לא יוסיף לדון בבקשה זו של המשיבים. כן טוענים המערערים, כי בפועל לא היה מקום להפחית את סכום הערבות הבנקאית מסכום העיקול וכי טעות נפלה בפני כב' הרשם מששקל את השיקולים אשר הניעוהו לבסוף להעמיד את הערובה הבנקאית על סך של 180,000 ש"ח.

            המערערים מוסיפים וטוענים כי באם לא יתקבל הערעור והערבות הבנקאית תועמד על 180,000 ש"ח בלבד, הרי עד לסיומו של המשפט לא יהיה בידי המערערים לעקל סכומים נוספים והם יימצאו בפני שוקת שבורה ולא יוכלו לגבות את מלוא נזקיהם.

            המשיבים טוענים כי לא נפלה כל שגיאה בפני כב' הרשם קאופמן בהעמדת סכום הערבות הבנקאית על סך של 180,000 ש"ח ובפועל חרף העובדה כי המשיבה סובלת מקושי בתזרים המזומנים שלה, שווי נכסי המקרקעין המשועבדים לבנק עולה באורח ניכר על חובותיה לבנק וממילא ולאחר מכירת הדירות 1, 2 ו-11 תיוותר יתרה של 1 מליון ש"ח לפחות כעולה ממסמכי הבנק ומהערכת שמאי המקרקעין של הבנק ביחס לשווי שלוש הדירות המשועבדות.

            דיון:

12.        סבורני כי אכן צדק כב' הרשם משנפנה לבקשת המשיבים לדון בגובה הערבות הבנקאית ולשקול עובדות אשר נודעו במהלך ניהול תביעתם של המערערים ואשר טרם נודעו בעת הגשת התביעה והבקשה הראשונה לעיקול זמני. נתונים אלה אכן יש בהם כדי להשפיע על גובה הערבות הבנקאית האוטונומית אשר המשיבה תחוייב להפקיד במקום העיקול על נכס המקרקעין (דירה מס' 5).

13.        ההסדר המתגבש לעניין תיקון חלק הארי של ליקויי הבניה והמתנהל במישרין בין המערערים וחברת אגפל שהיתה הקבלן המבצע ואשר נתבעת אף היא בתביעתם של המערערים עשוי לייתר רכיב לא מבוטל מתביעת המערערים ובסך של כ-240,000 ש"ח. מטיעוני הצדדים ומעיון בנספחי עיקרי טענותיהם התרשמתי כי העיכוב במימוש ההסדר אינו נופל דווקא על כתפה של המשיבה אשר אינה צד להליכים אלה, אלא להיפך. יכול ועצם העובדה שערעור זה הינו תלוי ועומד שהמערערים לא פעלו למימושו של ההסדר.