פסק-דין בתיק הפ 690/06

1.         עניינה העיקרי של המחלוקת מושא התובענה דנן, הוא בזכויותיו הנטענות של המבקש 2 (להלן: " ברנר") במשיבה 2 (להלן: " אבנת" או " החברה").

לטענתם של המבקשים, לברנר ניתנה זכות לקבל מניות באבנת, שכללה בסך הכל 16.8% ממניות אבנת - 8.4% מניות מאחזקותיו של המבקש 1 (להלן: " חסון"), ו-8.4% מניות מאחזקותיו של המשיב 1 (להלן: " נאמן"). המבקשים טענו עוד, כי בהתאם להסכם בין ברנר לבין חסון ונאמן, יש לברנר גם זכות סירוב ראשון במניות נאמן באבנת, וכי בהתאם לאותו הסכם, חייב נאמן לקבל את הסכמתם המוקדמת של המבקשים לעסקת מכר של מניות אבנת לגורם המתחרה באבנת.

2.         טענותיו של נאמן, בקליפת אגוז, הן כי האופציה שהיתה לברנר לקבל מניות באבנת היתה מוגבלת בזמן, ומאחר שהיא לא מומשה בתקופה בה הוא היה זכאי לממשה - היא פקעה. עוד נטען כי ככל שהיתה לברנר אופציה, זו היתה אופציה לקבל הקצאה של מניות בחברה, ולא לקבל מניות ממנו ומחסון. עוד טען נאמן, כי ברנר זכאי לכל היותר לקבל חלק יחסי בתמורה שתתקבל ממכירת מניות החברה לצד ג', והוא אינו זכאי למניות בחברה.

3.         המשיבות 2 ו-3 טוענות כי הן אינן צד לסכסוך מושא התביעה, שהוא סכסוך בין ברנר לבין נאמן, ולכן יש לדחות את התביעה נגדן.

4.         התביעה הוגשה מלכתחילה כאשר נאמן ניהל משא ומתן עם חברת קומסק (להלן: " קומסק"), במסגרתו הוא התיימר למכור לקומסק 42.5% ממניות אבנת. לטענת ברנר, נאמן לא יכול היה לבצע את העסקה, ראשית משום שמתוך 42.5% מהמניות המוחזקות על ידי נאמן, לברנר יש זכות ב-8.4% מהמניות. בנוסף, נאמן אינו זכאי לבצע את העסקה, משום שנאמן הפר את זכות הסירוב הראשון של המבקשים, ואת חובתו לקבל את הסכמת המבקשים למכירה - שהיא מכירה לחברה מתחרה.

5.         בסופו של דבר, לאחר שהתקיימו מספר דיונים בבקשות לצווי מניעה זמניים בתיק, הגיעו המבקשים וקומסק להסכם פשרה, שקבל ביום 15.11.2006 תוקף של פסק דין. במסגרת הסכם הפשרה, הצהירה קומסק כי מבחינתה לאור הנסיבות שנוצרו, עסקה לרכישת מניות אבנת איננה עומדת על הפרק, וכי היא לא תנהל מו"מ לרכישת מניות אבנת עד למתן פסק דין בתובענה דנן, וכן כי קומסק תכבד כל פסק דין שיינתן. כיום, מכירת המניות לקומסק אינה עוד על הפרק, והמחלוקת מתמקדת בעיקרה בזכויות הצדדים בחברה, כפי שיפורט להלן.

יובהר עוד כי אם יתקבלו טענות המבקשים - הרי שהם יחזיקו יחד דבוקת שליטה בחברה (16.8% מהמניות יהיו של ברנר, ו-34.1% - של חסון, ובסה"כ 50.9% מהמניות).

מערכת ההסכמים הרלוווטית

6.         ביום 19.9.1999, נערך הסכם בין ברנר, חסון ונאמן (להלן: " הסכם 99"). מכוח הסכם 99, הוענקה לברנר זכות לקבל 8.4% ממניות חסון ו-8.4% ממניות נאמן בחברה. בהתאם להסכם 99, נקבע כי המועד להחלטה על חלוקת המניות יהיה ביום 4.10.2000.

בהסכם 99 נקבע כך:

" המועד להחלטה על ביצוע חלוקת מניות לאביתר ברנר הינו בתום שנה לעבודתו של אבי ברנר ב-4 באוקטובר 2000. במועד זה יתכנסו הצדדים ויסכמו את המשך דרכם ע"פ שתי החלופות הבאות:

חלופה א'

·        אריה חסון 40 אחוז

·        אורי נאמן 40 אחוז

·        אביתר ברנר 20 אחוז

 סה"כ  100 אחוז. מודגש כי 100 אחוז אלה הם 84 אחוז מסך כך מניות החברה (16 אחוז הינן אופציות למימוש ע"י העובדים. והיה והעובדים לא יממשו האופציה המניות תשארנה בידי הבעלים אריה חסון ואורי נאמן).

חלופה ב' : סיום עבודה באבנת (במקרה זה לא תועברנה מניות לזכותו של אבי ברנר)".

7.         ביום 10.10.2000 נחתם הסכם מכירת 15% ממניות אבנת לחברת דלויט טוש טכנולוגיה מידע בע"מ (החברה הנ"ל תכונה להלן: " דלויט", וההסכם יכונה " הסכם דלויט").

בס' 2.20 להסכם דלויט הוצהר כי:

" אבנת לא התחייבה להקצות ממניותיה לאדם כלשהו, או זכויות כלשהן באשר למניותיה, לרבות זכויות סרוב ראשונות, יפוי כוח לפעול בשם בעלי המניות, לא ערכה הסכמים כלשהם המתייחסים למניותיה ולא העניקה אופציה כלשהי לרכישת מניה ממניותיה, למעט האופציות שהוענקו כלהלן: