פסק-דין בתיק בשא 173960/05

• 1.       לפניי התנגדות לביצוע 2 שטרי חוב להבטחת פירעונם של חיובי המבקשים לפי עסקת שכירות בינם לבין המשיב.
• 2.       המבקשים טוענים כי חוזה השכירות לא הוארך אלא למראית עין, לבקשת המשיב, כדי להציג מצג של תוחלת הכנסות. ההסכם האמיתי הנסתר היה כי "המבקשים ימשיכו לשכור את המושכר בסכום זהה להסכם המקורי כל עוד הם יחפצו בכך" [פסקה 16 בסיכומי המבקשים]. לפיכך, לטענתם, אין תחולה, בתקופת ההארכה, לתניותיו של החוזה המקורי, לרבות התניה שלפיה "השוכר יהא חייב בתשלום דמי השכירות על פי הסכם זה עד תום תקופת השכירות אף באם לא יעשה בו שימוש כלשהו, אלא אם יקבל הסכמת המשכיר בכתב לביטול הסכם זה" [סעיף 5.8 שצורף להתנגדות], ולרבות התניה שלפיה "חובות שהצדדים להסכם זה חייבים זה לזה אינם ניתנים לקיזוז אלא לאחר קבלת הסכמה מוקדמת בכתב של הצד השני" [סעיף 15.2]. 
• 3.       טענה זו מעלה מייד את השאלה מהם ההסדרים שיחולו על המשך השכירות בכל העניינים שהחוזה המקורי דן בהם. בהיעדר הסדרים חלופיים, יש לשאלה זו רק תשובה סבירה אחת, והיא כי ימשיכו לחול ההסדרים שהוסכמו בין הצדדים בהקשר של השכירות הנדונה, כפי שאמנם נקבע בתיקון לחוזה בעניין שטח המושכר [צורף לחוזה המקורי] ובמסמך הארכת החוזה הנדון מיום 13.7.04 [נספח ו' להתנגדות]. ככלל, הסדרים אלו משקפים את אומד דעתם המסתבר של הצדדים בהקשר של הארכת השכירות, ואת הנוהג בין הצדדים [חוק החוזים (חלק כללי), סעיפים 25-26]. מכלל זה יוצאים רק הסדרים אשר לפי אומד דעת הצדדים אינם רלבנטיים להמשך השכירות, בשים לב לנסיבותיה של ההארכה.
• 4.       הנתון החדש היחידי ביחסי הצדדים היה קשייהם הכספיים של המבקשים, שבגללם עסקת השכירות היסודית לא התאימה עוד למטרותיהם [עדותו של המבקש 3 בעמ' 1 בפרוטוקול]. ההסדר החוזי היחידי הרלבנטי לנתון זה, מלבד גובה דמי השכירות שדווקא הוא אינו שנוי במחלוקת, הוא ההתחייבות לזמן ארוך.
• 5.       מן המצוטט לעיל מסיכומי המבקשים, ומעדותו של המבקש 3 בעמ' 1 בפרוטוקול, עולה כי עצם הארכתה של השכירות לא הייתה למראית עין. מה שהיה למראית עין, נוכח תכליתו של החוזה למראית עין כנטען, הוא רק התחייבותם של המשיבים להמשיך ולספק למשיב זרם של הכנסות מדמי שכירות, שלא יפחת מסך 28,886 ש"ח בחודש למשך 12 חודשים נוספים. ההסכמה האמיתית, לגרסת המבקשים, הייתה כי המבקשים יהיו רשאים להפסיק את השכירות גם קודם לכן, ובמקרה כזה יהיו מופטרים מיתרת דמי השכירות. כלומר, התניה היחידה שלגביה רלבנטית טענת המבקשים להיעדר תוקף היא חיובם בדמי שכירות בגין התקופה שבין פינוי המושכר לתום התקופה הנקובה בהסכם ההארכה (מיום 5.1.05 עד יום 30.6.05).
• 6.       מקביעתי לעיל בפסקה ‏3 עולה כי לא בוטלה הסכמתם המקורית של הצדדים שלפיה יחסיהם, וכל שינוי בהם, יעוגנו בכתב. גרסתם של המבקשים בדבר הסכם למראית עין אינה סותרת זאת, באשר 'דרישת הכתב' האמורה אינה רלבנטית לקשייהם הכלכליים של המבקשים ולרצונם להשתחרר מעסקת השכירות בהקדם האפשרי. גם בהנחה שגרסת המבקשים נכונה, כפי שמצווים אנו להניח בשלב הרשות להתגונן, לא הייתה כל עילה להימנעות ממתן ביטוי בכתב, במסמך נפרד מחוזה ההארכה למראית עין, להסכמה האמיתית - שלפיה, על אף האמור בהסכם ההארכה, המשיב מוחל על חבותם של המבקשים בדמי שכירות בגין תקופת השכירות המוארכת שלא תנוצל בפועל. מכוח ההסכמה האמורה, אף בשילוב עם גרסת המבקשים, אין תוקף למצג של הסכמה שלא עוגן בכתב כאמור. כלומר: גם בהנחה שנכונה גרסת המבקשים שלפיה הסכם הארכת השכירות עוצב כדי להשיג תכלית של מראית עין - עדיין עולה מכלל אומד הדעת של הצדדים והנוהג שביניהם כי נותרה בעינה הסכמתם להסדיר את יחסיהם בכתב; ומכוחה לא ניתן להמיר את תניותיו של החוזה החשוד שאין תוכו כברו אלא בתניות חלופיות כתובות, שלא נוצרו בענייננו.
• 7.       למעלה מן הצורך אומר כי אף ברמה העובדתית קשה לקבל את גרסתם של המבקשים, משום שעצם העלאת הגרסה של תקופת שכירות קשיחה בחוזה כתוב, ולו למראית עין בלבד - אמורה להמריץ מתקשר סביר, העלול להיפגע מגרסה כתובה זו, לבטא במסמך פנימי נגדי את ההסכמה האמיתית הנוגדת.
• 8.       כך גם בשאלת הקיזוז. התניה השוללת קיזוז חד-צדדי ביחסי הצדדים אינה נוגעת לנסיבות שעמדו בבסיס הארכת השכירות. לפיכך, ובהיעדר ביטוי כתוב לביטולה, לא נפגע תוקפה. מכוחה, אין מקום לטענות הקיזוז של המבקשים.
• 9.       התזה הבסיסית של המשיב, שגובתה באסמכתאות מן הפסיקה, אשר לפיה 'דרישת הכתב' החוזית שוללת טענות להסכמות מאוחרות בעל-פה - מקובלת על המבקשים [פסקה 7 בסיכומיהם]. כל טענתם היא שתניה זו, עם שאר חברותיה, פקעו בתום תקופת השכירות המקורית ואינן רלבנטיות לתקופת ההארכה הנקובה בחוזה ההארכה, שלטענתם היה חוזה למראית עין [פסקה 8 בסיכומי המבקשים]. משקבעתי כי אין מקום לפרשנות זו של הסכמת הצדדים בדבר הארכת השכירות - נשמט הבסיס להתנגדות לביצוע השטרות.
• 10.   ההתנגדות נדחית.
• 11.   המבקשים ישפו את המשיב בגין שכ"ט עו"ד בהליך זה בסך 2,500 ש"ח בצירוף מע"מ.
• 12.   החל מיום 20.1.06 רשאי המשיב להמשיך בהליכי הוצל"פ בתיק 01-38341-05-5.

ניתן היום, ח' בטבת, תשס"ו (8 בינואר 2006), בלשכתי.

שלמה פרידלנדר, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: