פסק-דין בתיק א 43173/05

כללי

1.         בפני תביעה כספית על סך 391,000 ש"ח שעניינה פיצוי מוסכם עקב הפרה יסודית של הסכם למכירת בית מגורים.

כתב התביעה הוגש ב"סדר דין מקוצר". ביום 6.12.05 העבירו הצדדים הודעה משותפת לביהמ"ש כי הגיעו להסכמה דיונית לפיה תינתן לנתבעת רשות להתגונן ותצהירו של מר דוד גושן בבר"ל (בש"א 178076/05) ישמש כתב הגנה מטעמה.

מסכת עובדתית

2.         הנתבעת הייתה בעלת מלוא הזכויות ביחס לבית ברחוב ההדרים 6 בסביון.

ביום 14.9.04 רכש התובע את הבית מעם הנתבעת, והצדדים חתמו על הסכם מכר (להלן:" ההסכם"), לפיו מועד השלמת העסקה נקבע ליום 31.1.05.

במסגרת סעיף 2 להסכם התחייבה הנתבעת לקבל היתר בנייה חדש ולהכשיר בו פריטים שנבנו שלא עפ"י היתר הבנייה המקורי.

ביום 30.1.05, ערב השלמת העסקה, הועבר העתק מהיתר הבנייה החדש ולמחרת נרשמו הזכויות  על שם התובע בלשכת רישום המקרקעין.

לאחר השלמת העסקה ביקש התובע לעיין בתוכנית שהוגשה לאישור במשרדי הועדה המקומית וגילה כי התוכנית שאושרה איננה תואמת את התוכנית שהוצגה לו בחתימת ההסכם באופן שהשטח הכללי נותר כשהיה ואף הוגדל אך החלוקה בין השטחים העיקריים למשניים שונתה.

משכך טוען התובע להפרה יסודית של ההסכם ולתשלום הפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם בגובה של 85,000$ השווים בערכם בשקלים לסכום התביעה.

טענות התביעה

3.         לטענת התובע, הנתבעת בהגישה לאישור הועדה המקומית לתכנון ובנייה תוכנית שונה (להלן: "התוכנית השנייה") מזו שצורפה להסכם (להלן: "התוכנית הראשונה") ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו, היא הפרה בהפרה יסודית את ההסכם.

השוני בין התוכניות הוא בהקטנת שטח הבנייה העיקרי מול שטחי השירות כך ששטח הבנייה המאושר בתוכנית השנייה הוא 247.15 מ"ר בלבד ושטחי השירות הם 75 מ"ר  מול שטח בנייה מבוקש 271.45 מ"ר בתוכנית הראשונה ושטחי שירות 47.62 מ"ר.

השינוי בין התוכניות נעשה מבלי ליידע את התובע בדבר.

בפועל מתבטא השוני בין התוכניות בחסרונה של המרפסת המקורה שנכללה במסגרת השטחים העיקריים ובהוספת שטחי שירות כאלה ואחרים.

ומכאן שעפ"י התוכנית השנייה איבדה המרפסת המקורה מתכונותיה כשטח עיקרי שנועד למגורים.

            התובע מכחיש את טענת הנתבעת כי בעת חתימת ההסכם, הציג הוא מצג כאילו קניית הבית נעשית במטרה להרוס אותו ולבנות מבנה חדש ומשכך אין ולא הייתה עבורו כל חשיבות לאישור השטחים בצורה זו או אחרת בהיתר.

התובע טוען בסיכומיו כי השינויים שערכה הנתבעת בבית הינם בעלי משמעות של מיליוני שקלים וכל זאת לאחר שנמכר כבר לתובע, וכאשר מטרתה האמיתית הייתה לחסוך בתשלום מס שבח מקרקעין והיטל השבחה.

לאור כל האמור טוען התובע כי הנתבעת הפרה את ההסכם הפרה יסודית וכי יש לחייבה במלוא סכום הפיצוי המוסכם.

טענות ההגנה

4.          לטענת ההגנה, כפי שמפורטת בתצהיר שצורף לבקשה והמהווה כתב הגנה,  התביעה מופרכת מיסודה. לטענת ההגנה הבקשה להיתר בניה שהגישה הנתבעת לוועדה נועד לצורך הכשרת הבנוי בפועל והתאמתו למצב הקיים וכן לצורך הוספת שטחי בניה נוספים באופן הממצה את אחוזי הבניה המותרים בנכס, והוגשה ביוזמתה.

             לטענת ההגנה, כפי שהוצג להם כל העת, לתובע לא היה כל עניין בבית הבנוי מאחר והוא מתכוון  להרסו ולבנות תחתיו בית חדש.