מבוא וטענות הצדדים
1. לפניי תביעה כספית לתשלום 7,020 ש"ח, ותביעה-שכנגד לתשלום 4,224 ש"ח, בעקבות מסכת של חיובים הדדיים בין התובע והנתבע-שכנגד (להלן: 'סמי'), בעל עסק של הובלות, לבין הנתבעת והתובעת-שכנגד (להלן: 'אמריקן ספא'), המשווקת מוצרי ספא, והנעזרת לעתים בשירותיו של סמי.
2. ביום 14.12.04 נשמט ספא ממנוף של סמי וניזוק. התגלעו פערים בין הערכות הנזק של שמאי הצדדים. ביום 25.5.05 נועדו הצדדים והסכימו כי סמי יפצה את אמריקן ספא בסכום מסוים, שלגביו היו הצדדיםחלוקים בהליך זה. הוסכם שהפיצוי יינתן ב'עסקת בארטר', בדרך של מתן שירותי הובלה. באותו מעמד נתן סמי לאמריקן ספא שיק לביטחון בסך 18,326 ש"ח [נספח ד' לתצהירי אמריקן ספא], וכתב ערבות אישית לפירעונו [נספח ה' לתצהירים האמורים, ונספח ג' לתצהירי סמי].
3. סמי המשיך להעניק לאמריקן ספא שירותי הובלה, עד שחדל. התגלעה מחלוקת בין הצדדים בשאלת החשבון הנכון ביניהם: סמי סבור כי העניק לאמריקן ספא שירותים בשווי העולה בסך 7,020 על הסכום המוסכם, ואמריקן ספא סבורה כי שווי השירותים נופלים בסך 4,224 מן הסכום המוסכם. מכאן התביעה והתביעה-שכנגד.
4. עקב החובה והאינטרס הציבורי לחסוך במשאב הציבורי של זמן שיפוטי - דנתי באותן טענות וראיות שמצאתי כמשמעותיות להכרעה. יש לגזור הסדר-שלילי לגבי השאר.
5. עקב שינוי בסידור העבודה של בית המשפט, נוצר אצלי עומס עבודה חריג שגרר עיכוב בכתיבת פסק הדין. התנצלותי המערכתית לפני הצדדים.
דיון והכרעה
6. אודה ואתוודה כי לא הצלחתי לרדת לסוף דעתם של הצדדים באשר לאופן שבו עשו את חשבונותיהם, במאמצם להצדיק את תביעותיהם ההדדיות. אולם אין לדיין אלא מה שעיניו רואות, ולפי מראה-עיניים זה עליי לפסוק את הדין כלהלן.
7. הגיון הדברים מחייב כי הסכום שננקב בשיק ובכתב הערבות הנזכרים, סך 18,326 ש"ח, הוא הסכום שהוסכם בין הצדדים כסכום שמבטא את יתרת החוב העדכנית של סמי לאמריקן ספא במועד נתינתם של השיק והערבות.
8. כל מצב אחר, שאינו עולה מפשוטם של מסמכים אלה, היה מצופה לקבל ביטוי במסגרתם, או ברישום אחר שהיה מצופה להיערך באותה פגישת סיכום בין הצדדים.
9. לעניין זה, אין נפקא מינה אם הוסכם על סכום זה, ולא היו אותה עת חובות בלתי מסולקים של אמריקן ספא לסמי; או שמא הוסכם על סכום גבוה יותר, וחובות כאמור קוזזו ממנו, באופן שיתרת החוב הייתה בסכום השיק כאמור.
10. אפשרות שלישית, כגון שהוסכם על סכום גבוה יותר, והיה חוב בלתי מסולק, אך לא נעשה קיזוז, וסמי נתן לאמריקן ספא שיק על הסכום המוסכם, בלא להתחשב בחוב הבלתי מסולק, ובלא לרשום דבר לעניין זה - אינה נראית הגיונית וסבירה בעיניי.
11. אני קובע, אפוא, כי ביום 25.5.05 הסתכמה מצבת חיוביהם ההדדיים של הצדדים בחוב בסך 18,326 ש"ח של סמי לאמריקן ספא.
12. שני הצדדים הבינו את הסיכום ביניהם כצופה-פני-עבודות עתידיות, קרי: עבודות שייעשו לאחר מועד הסיכום [תצהיר אמריקן ספא, מאת מירב ורד, סעיף 16; תצהיר סמי, סעיף 10]. כך גם משתמע מעדות סוכן הביטוח שליווה את המו"מ מטעם סמי, דורון צינמון: "עבודות שבוצעו לא עניינו אותי" [פרוטוקול, עמ' 12]. גם במובן זה, אפוא, יש להתחשב רק בעבודות עתידיות כרלבנטיות לסילוק חובו של סמי לאמריקן ספא, כפי שכומת במעמד הסיכום ומתן השיק והערבות.
13. לאור קביעה זו, יש להכריע במחלוקת על ידי בחינת שווי השירותים שהעניק סמי לאמריקן ספא לאחר אותו מועד. ההפרש בין שווי זה לבין החוב האמור, לכאן או לכאן, הוא יתרת החוב לסילוק בענייננו.
14. הצדדים הצהירו כי אין ביניהם מחלוקות חשבונאיות, אלא בשאלת סכום הפיצוי המוסכם בלבד [פרוטוקול מיום 21.11.06, עמ' 1]. אכן, מהשוואת הכרטסת שצירף סמי [נספח ד' לתצהיריו] לזו שצירפה אמריקן ספא [נספח ב/3 לתצהיריה] עולה חפיפה מלאה בחיובים המתייחסים לתקופה ינואר-מאי 2006.
15. הכרטסת שצירף סמי אינה מתייחסת אלא לתקופה זו. מאידך-גיסא, הכרטסת שצירפה אמריקן ספא כוללת גם 2 חיובים בלתי-ברורים במועדים שבין מועד ההסכמה הנזכר (25.5.05) לבין תחילת התקופה שאליה מתייחסת הכרטסת של סמי [נספח ב/2 לתצהירי אמריקן ספא]. מאחר שלסמי אינטרס להראות כי ביצע עבור אמריקן ספא כמה שיותר הובלות, ומכיוון שהוא לא צירף לתצהיריו אלא כרטסת, וחשבוניות תואמות, שאינן כוללות את 2 החיובים העמומים האמורים - אראה בנספח ד' לתצהירי סמי ובנספח ב/3 לתצהירי אמריקן ספא את הביטוי המלא לשירותים שנתן סמי לאמריקן ספא בתקופה הרלבנטית לענייננו; קרי: ממועד הסיכום עד תום תקופת עבודתם המשותפת של הצדדים.
16. סכום החיובים הכלולים בכרטסות החופפות הללו, המתייחסות לתקופה הנדונה, הוא 17,359 ש"ח. לפיכך יש לקבוע כי סמי נותר חייב לאמריקן ספא את ההפרש בין סכום השיק (18,326 ש"ח) לבין סכום החיובים האמורים, ובסה"כ 967 ש"ח, בערכים נומינאליים.
17. הצדדים חישבו את תביעותיהם בערכים נומינאליים, ולא התייחסו להפרשי הצמדה וריבית בגין חלוף הזמן בין מועדי החיובים האמורים לבין מועד הגשת התביעה. לפיכך לא התחשבתי בהפרשים כאמור גם בחישוב שלעיל. אולם, לסכום שהתקבל יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (24.7.06) עד היום (2.10.08). בסה"כ עולה החיוב הנותר, אפוא, לסך 1,116 ש"ח, נכון למועד פסק הדין.