פסק-דין בתיק א 37965/04

1.         התובעים, שהיו הבעלים, בחלקים שווים, של דירת מגורים בת ארבעה חדרים ברח' בשמת 4 א' בשוהם (להלן- הדירה), הגישו נגד הנתבעים כתב תביעה על סך 31,503 ש"ח. להלן תמציתו:

א.         ביום 26/10/02, נכרת בין התובעים לנתבעים הסכם שכירות (להלן - הסכם השכירות). תקופת השכירות החלה ביום 26.10.02 והסתיימה ביום 1.8.03 או 31.7.03 (להלן- תקופת השכירות, תום תקופת השכירות, בהתאמה).

ב.         במהלך תקופת השכירות התקשרו התובעים בהסכם למכירת הדירה עם ד"ר בנימין וכרמל אדורם (להלן - הסכם המכר, הקונים, בהתאמה). יום מסירת החזקה על פי הסכם המכר נקבע למועד תום תקופת השכירות והסתמך עליו.

ג.          הנתבעים הפרו את הסכם השכירות לאורך כל תקופת השכירות כאשר השיא היה, אי פינוי המושכר עם תום תקופת השכירות, כאשר כפועל יוצא מכך ובאופן ישיר גרמו הנתבעים לתובעים להפר את הסכם המכר בינם לבין הקונים.

ד.         למרות פניות חוזרות ונשנות של התובעים לנתבעים לא טרחו הנתבעים למלא אחר הסכם השכירות ולהסדיר את חובותיהם, ונותרו חייבים סך של 6,560$
ו-1,087.51 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין.

ה.         מראשית הדרך לא עמדו הנתבעים בתנאי הסכם השכירות: לא המציאו ערבות בנקאית, כמתחייב על פי סעיף 10 להסכם השכירות ו/או שטר חוב כפי שסוכם בעל פה בין הצדדים. הנתבעים הפרו את הוראות סעיפים 8א' ו- 8ג', להסכם השכירות ונותרו חייבים סכומי כסף בקשר עם תקופת השכירות לצדדי ג' - לעיריית שוהם, חב' הגז, חב' חשמל ולוועד הבית ועל כן נאלצו התובעים לשלם את החשבונות מכיסם. הנתבעים לא איפשרו, למרות האמור בהסכם השכירות, לשוכרים פוטנציאלים להיכנס לדירה ובכך גרמו לתובעים נזק בסך 2,500$, אותם נאלצו התובעים לשלם לקונים.

ו.          כוונות הצדדים עת חתמו על ההסכם היתה, כי תום תקופת השכירות תהא 1/8/03 או 31/7/03 ולא 10 חודשים, כפי שהודפס בשוגג ומבלי לשים לב. יש לציין, שיום 1/8/03 הוא תאריך משמעותי בשוהם מבחינת תחלופת שוכרים וזאת בשל שנת הלימודים. מרבית עסקאות השכירות בשוהם נעשות בחודשים יולי-אוגוסט ומחירי השכרת הדירות בחודש ספטמבר נמוכים מהמחירים בחודשים יולי-אוגוסט.

ז.          התובעים הודיעו לנתבעים כבר ביום 1/5/03, כי הדירה עתידה להימכר על ידם, כאמור בהסכם השכירות בסעיף 14 וכי הם עתידים להתקשר בהסכם למכירת הדירה, כאשר היא פנויה מכל חפץ ומכל אדם עם תום תקופת השכירות ביום 1/8/03. ביום 1/6/03, קיבלו הנתבעים מב"כ התובעים הודעה, כי הדירה נמכרה וכי על פי הסכם השכירות עליהם לפנות את הדירה עד ליום ה- 1/8/03. יש לציין, כי בשלב זה לא העלו הנתבעים כל טענה לגבי תום תקופת השכירות, ואף לא העלו כל טענה בפני הקונים.

ח.         הנתבעים לא טרחו לפנות את המושכר בתום תקופת השכירות אלא רק ביום 2/9/03 ואף נותרו חייבים סכומי כסף לוועד הבית, לחברת חשמל, לעיריית שוהם ולחברת הגז ולא טרחו לשלם כל תשלום עבור דמי שכירות לחודש אוגוסט.

ט.         משלא פונתה הדירה על ידי הנתבעים עם תום תקופת השכירות אלא רק ביום 2/9/03, נגרמו לתובעים הנזקים הבאים:

 (1)       בגין אי פינוי הדירה בתום תקופת השכירות, בניגוד לסעיף 6.ד. להסכם השכירות, זכאים התובעים לפיצויים מוסכמים על פי הסכם השכירות, 100$ בגין כל יום איחור, וסה"כ 3,200$.

(2)        דמי שכירות ראויים בסך 660$ נכון ליום 10/8/03, עבור חודש אוגוסט 2003.

(3)        2,500$, סכום אשר נאלצו התובעים לשלם לקונים בגין האיחור במסירת החזקה בדירה ובגין אי השכרת הדירה על ידי הקונים.

(4)        ריבית כפי שהיא משתלמת בחשבונות עו"ש בבנק ירושלים על סך 40,000$ וזאת במשך כחודש החל מיום 1/8/03 ועד ליום 2/9/03 וסה"כ 200$, בגין האיחור אשר גרמו הנתבעים באופן ישיר לתובעים בקבלת התשלום האחרון מאת הקונים בקשר עם הסכם המכר.

(5)        910.55 ש"ח בגין תשלומים אותם שילמו התובעים לחברת הגז, מים, ועד בית וכו'.

(6)        הוצאות מסירה בסך 150 ש"ח בתוספת 18% מע"מ.

2.         הנתבעים הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף וכתב הגנה, להלן תמציתו:

א.         הנתבעת 2 לא חתמה על הסכם השכירות ויש למחוק אותה מכתב התביעה.