פסק-דין בתיק א 28173/06

עניינה של תביעה זו בליקויי בנייה בדירת התובעים. על פי החלטתי מיום 11/2/07 תיקנה הנתבעת את הליקויים בדירה שבנתה. חלק התביעה הנוגע לליקויים ברכוש המשותף וטענות נוספות - נמחקו. החלק שנותר לפני להכרעה - ובגינו הוגשו סיכומי הצדדים נוגע לפיצוי בגין עגמת נפש.

שרית ועזרא סיטון (להלן: "סיטון") קנו מחב' רמט בע"מ (להלן: "הנתבעת"), דירה בבניין רב קומות בשדרות תל חי 37, אשדוד וקיבלו את החזקה בה ביום 12/5/99.  לטענתם, מצאו בה ליקויים ואף נגרמה עגמת נפש רבה לאור התנהגות ומחדלי הנתבעת במשך 8 שנים. התביעה הוגשה על סכום של 115,850 ש"ח ועילותיה צומצמו, הן בדרך של מתן אפשרות תיקון הליקויים והן בדרך של מחיקת חלק מהעילות הנתבעות.

עגמת נפש ואי נוחות מהווים נזק לא ממוני. לשיטת סיטון סבלו סבל כפול: לא רק בשל הליקויים שתוקנו אלא גם עקב תיקונים חוזרים ונשנים בחדר האמבטיה, בשל רטיבות אשר פשטה גם לדירת משפחת סלמה (להלן: "השכנים") אשר אף הם נאלצו להגיש תביעה לבית המשפט, לצורך תיקון דירתם  (ת.א. 58044/01).

לגרסת הנתבעת, סירבו סיטון, חרף התחיבותם החוזית, לאפשר לה להיכנס לדירתם על מנת לתקן את דירת השכנים ובשל כך נאלצו השכנים להגיש תביעתם כנגדה  על מנת לאכוף עליהם את ביצוע התיקונים.

בתביעת השכנים בת.א. 58044/01 סלמה נ' רמט בע"מ, נקבע על ידי מומחה בית המשפט אינג' מרזוק כי על מנת לפתור את הליקויים שנמצאו בדירת השכנים, על הנתבעת לבצע תיקונים תוך פירוק והרכבה, אצל דירת סיטון.

בתביעה שלפני, מונה מר אהרון סוקולוב (להלן: "מומחה בית המשפט") לבדיקת הליקויים ואי ההתאמות בדירת סיטון, ומאוחר יותר אף לפיקוח על תיקונם. מומחה בית המשפט קבע עלות לתיקון הליקויים בסכום של 7,350 ש"ח - בצירוף מע"מ.

סיטון טענו כי הנתבעת פירקה והחליפה את כל רצפת חדר האמבטיה, עוד לפני הגשת התביעות שלהם ושל שכניהם. נסיון נוסף שנכשל, בעת שפורקו שתי שורות אריחים בחדר השינה -השבית את השימוש בחדר השינה למשך שבוע. כן טענו כי במהלך תיקוני דירת השכנים, שנמשכו למעלה משנה, נגרמה להם אי נוחות רבה ואבדן יכולת הנאה מיתרת הבית.

הנתבעת טענה כי סיטון לא הודיעו לה כלל על קיומם של ליקויים בדירתם קודם למועד הגשת התביעה וכי התיקונים באמבטיה באו על מנת לפתור את בעיית הליקויים בדירת השכנים, עקב תביעתם. לגרסתה, על מנת לפצות את סיטון על חוסר הנוחות שנגרם לה, "שודרג"  הריצוף באותו חדר, ללא תוספת תשלום.  כן נטען כי סיטון הגישו תביעתם סמוך למועד ההתיישנות וזמן רב לאחר המועדים הקבועים בחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק המכר") והוראות ההסכם בין הצדדים. לפיכך, נטען כי אין לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין נזק לא ממוני על ליקויים שכלל לא ידעה עליהם, אלא לאחר 7 שנים ממועד מסירת הדירה.

בע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית נ' ויקטור נחמיאס פ"ד מו(2), 60 ,עמ' 64-65, צוין כי:

"אכן, לעיתים יתן בית המשפט דעתו לעלות התיקונים, ככלי עזר לשם הערכת שיעור הנזק הבלתי ממוני. אולם בצדק קבעה השופטת המלומדת כי:

"אין כל יחס ישר בין הסכום הנדרש לתיקון, לבין הסבל ועוגמת הנפש שרוכש דירה עלול לסבול עקב ליקויים בדירה. הדוגמא הטובה ביותר לכך הוא נושא הרטיבות. לעיתים ניתן לתקן ליקוי זה בסכום זעום, אולם הנזק בביצוע לקוי, או באי תיקון האיטום, והסבל ועוגמת הנפש - יכולים להיות עצומים... אין זה תפקידו של רוכש דירה לחפש את מקור חדירת המים ולתקנו. זה תפקידו של הקבלן, וכל האחריות חלה עליו, לבנות את הבנין באופן אטום לחדירת מים, ולתקן מיד, וכיאות, כל ליקוי בבניה, שמחדיר מים. כל ליקויי הבניה מתגמדים לעומת חדירת מים לדירה, לענין הסבל ועוגמת הנפש... במשך תקופה ארוכה חיו התובעים ומשפחתם בתוך רטיבות, כשהם סובלים סבל רב".

מבדיקת נספחי הנתבעת עולה כי נעשו ניסיונות שונים לקביעת מועדים לתיקוני ליקויי הרטיבות בשל תביעת השכנים, שנדחו על ידי סיטון שוב ושוב. הנני מקבלת טענת הנתבעת לאחר שלא מצאתי כל תכתובת המעידה על תלונתם בדבר ליקויים  בדירתם ואף לא הוכח כי בוצעו בה תיקונים שכשלו.  

בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 נקבע:

"13. פיצויים בעד נזק שאינו של ממון

גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין".

בהקשר זה בית המשפט שוקל בדרך כלל את סוג הליקויים, היקפם, הטרדה הכרוכה בתיקונם, שיעור הפיצוי שנקבע בגין הליקויים, נסיונות תיקון קודמים וכו'. על פי חוות דעת המומחה, סוג התיקונים לא הצריך את פינוי הדירה ואף הוגדר על ידו כי היקפם דומה לתיקוני הבדק. מחוות הדעת עולה כי  לתובעים מקלחת נוספת ולא הוכח כי הודע לנתבעת כנדרש בחוק המכר (דירות) תשל"ג-1983, על קיומם של ליקויים נוספים.

הנני מעמידה את הפיצוי בגין עוגמת הנפש בסכום של 5,000 ש"ח. בנוסף תשא הנתבעת בהוצאות התובעים בגין שכ"ט מומחה בית המשפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ, ואגרת משפט בסך 500 ש"ח בלבד.

ניתן היום כ"ז בסיון, תשס"ז (13 ביוני 2007) בהעדר הצדדים

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים