פסק-דין בתיק א 22057/07

רקע

מונחת בפני תביעה כספית בסך 35,267 ש"ח.

גב' קלינמן רחל, מר אביעד ג'קי, מר שמעיה יוסי, גב' נורית כהן, גב' איריס כהן והגב לוי מרים (להלן יחדיו: "התובעים") הינם בעלי הדירות בבניין ברחוב אביגיל 16 בעיר רמת גן והמחזיקים ברכוש המשותף בו.

לקראת סוף חודש אוקטובר לשנת 2006 גילו התובעים כי גדר הבטון אשר הפרידה בין בניין מגוריהם לבין השטח בו מצוי בית הדירות ברחוב ביאליק 126 (להלן: "הגדר") נהרסה על ידי האחים אוזן חברה לבניה בע"מ (להלן: "הנתבעת") אשר הייתה האחראית על בנייתו של בית הדירות האמור. כל פניותיהם של התובעים לנתבעת בכדי לתקן את הליקויים שבוצעו העלו חרס ופניהם הושבו ריקם. רק לאחר שהתובעים שלחו מכתב התראה מבא כוחם לנתבעת זכו לתגובה בה הנתבעת קיבלה את האחריות לנזקיהם של התובעים. הודאה דומה נתקבלה על ידי הנתבעת באמצעות עיריית רמת גן.

יחד עם זאת, הנתבעת לא פעלה בכדי לתקן את הנזקים ובכדי להשיב את המצב לקדמותו. משכך, ובלית ברירה הזמינו התובעים שמאי מטעמם אשר יעמוד על הנזקים שבוצעו ועלות השבת המצב לקדמותו ועל סמך חוות הדעת האמורה הוגשה תביעה זו, לרבות שכרו של השמאי וכ - 8,000 ש"ח פיצויים בגין סבל, הפסד ימי עבודה וטרחה.

הנתבעת הכחישה את רוב טענותיהם של התובעים. ראשית, ציינה כי המדובר בגדר משותפת ובקו גבול בין החלקות האמורות. שנית, "שכחו" התובעים לציין כי במקום הגדר המיושנת שנהרסה, נבנתה גדר חדשה וצבעונית.

לגופו של עניין טענה הנתבעת כי פעלה בהתאם להיתרי הבנייה והוראותיו. בין היתר, היה צורך בהגבהת הגדר שכן המגרש בו בנתה הנתבעת את הבניין החדש היה מבחינה פיזית, גבוה טופוגרפית מהמגרש בו נמצא בניין התובעים ועל כן היה צורך לבצע הגבהה של הגדר. הנתבעת נוכחה לדעת כי עקב גילה של הגדר הקיימת, הרי שהיא לא יכלה לשאת בעומס ומשכך לא הייתה כל ברירה אלא להרוס את הגדר ולבנות גדר חדשה.

כמו כן, התובעים, שכחו לציין כי הנתבעת ניסתה כל אשר יכלה בכדי שהתובעים יקבלו את דרישותיהם. לדוגמא, הגדר שנהרסה הייתה מחופת בחלוקי נחל, שיטה מיושנת לימינו ועל פי דרישתם של התובעים הלכה הנתבעת, חיפשה ומצאה בקושי רב חלוקי נחל בכדי שיוכלו לחפות את צידה של הגדר הפונה לחצר התובעים. מאידך, כאשר ביקשה הנתבעת לבצע את החיפוי עצמו והכל על פי דרישותיהם של התובעים, נתקלה על ידם לסירוב מוחלט ודרישה בלתי מציאותית, להנמיך את הגדר לגובהה הקודם.

לשיטתה של הנתבעת, דרישותיהם של התובעים אינם עומדים בקנה אחד עם המציאות על פיה הנמכת הגדר הינה בלתי אפשרית. התובעים מתעלמים מן העובדה כי מדובר בגדר משותפת לשתי החלקות, ומצבם השתפר כאשר גדר בת למעלה מעשרים  שנה הוחלפה לגדר חדשה ומודרנית. משכך, הרי שיש לדחות תביעת התובעים על הסף.

תביעה זו נידונה בפסים של 'סדר דין מהיר'. משכך, פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

דיון

לדידי, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עברתי על הראיות ושאר המסמכים המצויים בתיק, מצאתי לנכון לקבל את התביעה בחלקה והכל כפי שיפורט להלן.

קיום עילה

פעולותיה של הנתבעת בוצעו בחוסר תום לב. הנתבעת הכירה בחבותה לעניין הגדר בנספח ג' לכתב התביעה, מכתב התשובה למכתב ההתראה שנשלח על ידי בא כוח התובעים בו חזרה הנתבעת על הצעות התיקונים הקוסמטיים על הגדר החדשה. אולם, היכן פנייתה לתובעים עובר להריסת הגדר? מדוע לא הוסבר לתובעים על כוונות ההריסה ועל ההצעות השונות למראה הגדר החדשה תוך מתן מלוא הסמכות להכריע בנושא לתובעים בטרם ההריסה?

עקרון תום הלב חולש על כל תחומי המשפט הישראלי כמנגנון שסתום, וגם בדיני קניין. בין התובעים ולנתבעת היתה קיימת  גדר מהפרידה. לדידי,  לא יכול אחד הצדדים  להחליט לבדו על הריסתה או בנייתה של גדר אחרת מזו הקיימת.

עצם קבלת היתר הבניה מצד הנתבעת אינה יכולה (וגם לא עולה ממנה) רשות לפגוע ברכושם ובקניינם של הנתבעים ללא רשותם וללא הסכמתם מראש.

ביצוע העבודות כפי שנעשו, בניגוד לנ"ל מהווה מעשה בריונות ופגיעה בקניינו של הזולת המוגן עפ"י החוק.

הפרשי הגובה

מתצהירו של מר ממן והנספחים שצורפו  וכפי שנוכחתי להיווכח בביקור במקום שנערך בתאריך ה - 04/07/07, קיים הפרש טופוגרפי ניכר בין בית הדירות אשר נבנה על ידי הנתבעת לבין גובה הקרקע בו מצוי בניין המגורים של התובעים.

עובדה זו מובילה לשתי נקודות מהותיות לסכסוך זה. הראשונה הינה כי היה צורך ממשי להגביה את הגדר. השניה, כי כעת אין כל דרך אפשרית להנמיך את הגדר החדשה, כפי שדורשים התובעים.

נזקי התובעים

הגדר הוחלפה לגדר חדשה. אם כן,  איזה נזקים נגרמו לתובעים?

התובעים טענו שנגרמה פגיעה בהנאתם בגינה, פגיעה במצב החנייה, אי התאמה לבניינים הסמוכים, ירידת ערך הדירות, גזל,  וכד'.

סבורני כי עיקר הנזק היה בפגיעה בכבודם של התובעים. ירידת ערך הדירות לא נטען בכתב התביעה אלא בהודעה שנשלחה לבית המשפט לאחר הביקור במקום. מבלי להיכנס לעניין "הרחבת חזית" למיניה הרי שאם נגרמה ירידת ערך אולי היא נגרמה עקב בניית כל הבניין ולא רק הגדר. יתכן שבית חדש הסמוך לבית ישן יפגע בערכו של הבית הישן,  אך על כגון דא אין מקום לפיצוי. גם הפגיעה בהנאתם של התובעים מחצר הבית לא ברורה שכן המדובר בקיר של החניה שאינו קרוב כלל לגינה.